פרק ג - אמת מלכנו ואפס זולתו · ויזכר בלבו שהתועלת והנזק שלו מסורים ביד הבורא יתברך
הַהַנְהָגָה הַנְּכוֹנָה כְּלַפֵּי אוֹיְבָיו, מְקַנְּאָיו וּמְבַקְּשֵׁי רָעָתוֹ, הִיא: שֶׁבְּכָל מַה שֶּׁנּוֹגֵעַ אֲלֵיהֶם יִבְטַח עַל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְיִסְבֹּל אֶת מַה שֶּׁהֵם מַעֲלִיבִים אוֹתוֹ, וְאַל יִגְמֹל לָהֶם כְּמַעֲשֵׂיהֶם, אֶלָּא יִגְמֹל לָהֶם חֶסֶד, וְיַעֲשֶׂה עִמָּהֶם טוֹב כְּמֵיטַב יְכָלְתּוֹ, וְיִזְכֹּר בְּלִבּוֹ שֶׁהַתּוֹעֶלֶת וְהַנֵּזֶק שֶׁלּוֹ מְסוּרִים בְּיַד הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.
וְאִם ה' יַעֲשֶׂה אוֹתָם לְאֶמְצָעִי לְהָבִיא לוֹ נֵזֶק, יָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת, וְיַחְשֹׁד אֶת עַצְמוֹ וְאֶת מַעֲשָׂיו, שֶׁהוּא הִקְדִּים לַעֲשׂוֹת לֶאֱלֹהָיו רָעָה, וְיִתְחַנֵּן אֶל הָאֱלֹהִים וִיבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו לְכַפֵּר עַל עֲווֹנוֹתָיו וּכְשֶׁיִּנְהַג כָּךְ, אוֹיְבָיו יֵהָפְכוּ לִהְיוֹת אוֹהֲבָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם (משלי טז, ז): בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ. (חובות הלבבות [על פי פרוש לקח טוב] שער הביטחון פרק ד)