פרק ג - אמת מלכנו ואפס זולתו · כשיצערהו אדם ידע כי עוונותיו גרמו והשם יתברך גזר עליו כך
שֶׁיֵּדַע הָאָדָם וְיִתֵּן אֶל לִבּוֹ כִּי כָּל אֲשֶׁר יִקְרֵהוּ מִטּוֹב עַד רַע, הוּא סִבָּה שֶׁתָּבוֹא עָלָיו מֵאֵת הַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא, וּמִיַּד הָאָדָם מִיַּד אִישׁ אָחִיו לֹא יִהְיֶה דָּבָר בִּלְתִּי רְצוֹן הַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא, עַל כֵּן כְּשֶׁיְּצַעֲרֵהוּ אוֹ יַכְאִיבֵהוּ אָדָם יֵדַע בְּנַפְשׁוֹ כִּי עֲווֹנוֹתָיו גָּרְמוּ וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּזַר עָלָיו כָּךְ, וְאַל יָשִׁית מַחְשְׁבוֹתָיו לִנְקֹם מִמֶּנּוּ כִּי הוּא אֵינוֹ סִבַּת רָעָתוֹ, כִּי הֶעָווֹן הוּא הַמְסַבֵּב, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם (שמואל ב' טז, יא) הַנִּחוּ לוֹ וִיקַלֵּל כִּי אָמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, תָּלָה הָעִנְיָן בְּחֶטְאוֹ וְלֹא בְּשִׁמְעִי בֶּן גֵּרָא. (ספר החינוך מצווה רמא)
וְכֵן אָמַר יוֹסֵף הַצַּדִּיק לְאֶחָיו: "וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹקִים" (בראשית, מה, ח) הֲרֵי שֶׁכָּךְ רָאָה יוֹסֵף אֶת סִבְלוֹ שֶׁהוּא מֵאֵת ה' וְאַף שֶׁנִּתְבַּצַּע עַל יְדֵי אֶחָיו, וְלָכֵן גַּם נָהַג בָּהֶם בְּטוֹבָה תַּחַת רָעָתָם הוֹשִׁיבָם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן – טוּבָהּ וְדִשְׁנָהּ שֶׁל אֶרֶץ מִצְרַיִם, הֶעֱבִיר אֶת תּוֹשָׁבֵי מִצְרַיִם מִקָּצֶה לְקָצֶה – הִגְלָם מֵעִיר לְעִיר כְּדֵי שֶׁלֹּא יָחוּשׁוּ אֶחָיו תְּחוּשַׁת גּוֹלִים, פְּטָרָם מִלִּהְיוֹת אַנְשֵׁי צָבָא שֶׁל חֵיל פַּרְעֹה, וּבַמִּדְרָשׁ אִיתָא אַף שֶׁצִּוָּה לָהֶם לִמּוֹל כִּי שְׂנוּאִים הֵמָּה הַמּוֹלִים אֵצֶל הָעֲרֵלִים, כָּל זֶה עָשָׂה לְטוֹבַת אֶחָיו וּמִתּוֹךְ הַיְדִיעָה שֶׁאֵינָם הֵם הַמְּרֵעִים לוֹ אֶלָּא שֶׁרְצוֹן ה' הִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם וְתוּ לֹא.
אֵין בְּיַד אֶחָד מֵהַבְּרוּאִים לְהוֹעִיל אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא לְהַזִּיקָהּ, וְלֹא לְזוּלָתוֹ, כִּי אִם בִּרְשׁוּת הַבּוֹרֵא, יִתְבָּרַךְ. (חובת הלבבות שער הביטחון פרק ג [ על פי פרוש לקח טוב])