חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
קונטרס דברתי בחזון · פרפר נה
בענין הנ"ל לענין ספק נצל להקל ובכלל הדין דספק הלכה אי להקל ראה בקונטרסי תוס' שביעית מה שכתבתי בקו' הב"י יו"ד סי' רצ"ה מקידושין (ל"ט) דמקשה לר' יוחנן דאמר ערלה בח"ל הלמ"מ מדתנן ספק ערלה בסוריא מותר א"ל כך נאמרה הלכה ספיקו מותר כו' הרי דבשאר דוכתי הלמ"מ ספיקו אסור, ואמרתי דבפסחים (נ"ד) פליגי ר' יוחנן ושמואל דר"י ס"ל ת"ב ביה"ש שלו אסור ושמואל ס"ל ביה"ש שלו מותר ובט"א מגילה (ה') דדברי קבלה אי הוי כדאורייתא היינו פלוגתתם, ובנוב"ת יו"ד סי' קמ"ו לענין ספק ד"ק דלא עדיף מספק הלמ"מ א"כ הש"ס בקידושין שפיר מקשה לר' יוחנן לשיטתו דספק ד"ק להחמיר א"כ מכש"כ בספק הלמ"מ, ראה שם אריכות יפה בנוגע לגמ' דתענית (י"ח) דר' יוחנן ס"ל כל הכתוב במגילת תענית לפניו אסור ושמואל ס"ל דגם לפניו מותר והיינו דר"י ושמואל אזלי' לשיטתי' בפסחים (נ"ד) עיי"ש בביאור הענין:
זולת זה הוספתי בגמ' דסוכה (ל') דפליגי ר' יוחנן ושמואל אי במצוה דרבנן איכא משום מהב"ע משום דדין מהב"ע הוא מד"ק מקרא דמלאכי והוי רק דרבנן כתוס' סוכה (ט') א"כ לכאו' במצוה דרבנן הוי תרי דרבנן רק דר' יוחנן לשיטתו בפסחים (נ"ד) דד"ק כדאו' אבל שמואל לשיטתו דד"ק כדרבנן ודוק כי נכון: