חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
קונטרס דברתי בחזון · פרפר מג
בפנים הבאתי פירש"י נדרים (ט') דבל תאחר ליתא בנדבה ומה שהק' ע"ז בצ"ק מר"ה ד' כתבתי עוד במק"א דרך פלפול דפירש"י בנדרים הרי איירי שם לדברי ר"מ ולדידי' יש הוכחה דבנדבה ליכא בל תאחר, דהנה בר"ה (ד') דמקשה ופסח בר מקרב ברגלים הוא זימנא קביעא לי' ואי לא אקרבי' אידחי וכתב בט"א בכוונת הגמ' דאין עובר בב"ת אלא בדבר שלאחר איחורו אכתי בר תשלומין הוא כלישנא דקרא לא תאחר לשלמו משא"כ פסח דאי לא אקרבי' בזמנו לית לי, תשלומין לא שייך גבי' הלאו דב"ת כלל, ולענ"ד יש לו מקור בירושלמי כאן ר' חגי בעיא קומי ר' יוסי כתיב וביום השמיני ימול עבר ולא מל א"ל לא תאחר לשלמו דבר שהוא ניתן לתשלומין ודו"ק [ומהירושלמי כאן הקשו האחרונים על שי' הרוקח ה' לולב מ"ש דמילה שלב"ז תשלומין דשמיני הוא דמשוה"נ ל"ה מעשהז"ג וצריך קרא דאותו ולא אותה והרי בירושלמי מפורש דמילה ל"ה בתשלומין] אך לפי"ז נמצא הוכחה דבנדבה ליכא לאו דב"ת כיון דא"ח באחריות ול"ה בר תשלומין דבגמ' מייתי קרא והי' בך חטא ולא בקרבנך חטא שאין הקרבן נפסל בב"ת וקשה דתיפוק לי' דא"כ בנדבה כיון דנפסל הקרבן ול"ה ג"כ בתשלומין ליכא ב"ת וכבר הק' כן בט"א, רק דבאמת מקרא זה דממעט ולא בקרבנך חטא נשמע דבנדבה ליכא ב"ת, אבל בט"א לקמן כתב דדרשא זו ולא בקרבנך חטא אתי' רק אליבא דר"מ דס"ל דברגל אחד עובר בב"ת וא"כ העשה דובאת שמה והלאו דב"ת באין כאחת, אבל לדידן תיפוק לי' שלא נפסל הקרבן דא"כ לא משכחת הלאו דב"ת כלל שכבר נפסל הקרבן מרגל ראשון דעבר בעשה רק דאתי' הדרשא אליבא דר"מ דוקא, ולפי"ז מתורץ קו' הצ"ק דמה דדריש בר"ה מגז"ש דנדבה ג"כ איתא בב"ת הוא שפיר לרבנן, אבל פירש"י דנדרים אתי' שפיר לר"מ התם דלדידי' יש הוכחה דבנדבה ליכא ב"ת אע"ג דעבירת עשה ודאי איכא דבקרא ובאתם שמה כתיב נדריכם ונדבותיכם מ"מ לאו דב"ת ליכא בנדבה אליבא דר"מ ודוק ע"ד חדוד התלמידים: