חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
קונטרס דברתי בחזון · פרפר לה
בסי' צ"ו הבאתי מ"ש במחצה"ש וח"ס דטוב יותר למכור בחמץ ובכור לנכרית שיועיל בה קנין חצר דלא מהני בנכרי משום דחצר מטעם שליחות ואין שליחות לנכרי, אעורר בענין זה בדברי רבינו גרשון בבכורות (ג') בעובדא דרב מרי בר רחל הויא לי' ההוא חיותא הוה מקנה אודניהו לעכו"ם שפי' הרבינו גרשון ז"ל שהקנה לעכו"ם שלא בפניו וזיכה לו ע"י בניו הגדולים, שהוא תמוה הרבה דהא אין זכי' לעכו"ם דזכי' מטעם שליחות, ונשאלתי כן מכ' הרב הגדול החו"ב מו"ה אביש אייזען בירושלים תובב"א:
והשבתי באופן אחד דרך הערה של פלפול, הנה בע"ז (ע"א) דרב אשי אמר משיכה בנכרי אינה קונה מנא אמינא לה מדאמר להו רב להנהו סבייתא כו' ופריך ותקני לי' כליו וכבר נודע קו' המפורשים דחצר משום שליחות ואין שליחות לנכרי ותי' בשו"ת פנ"י ח"ב סי' ה' וקצה"ח סי' קצ"ד דהוא לרב אשי לשיטתי' בב"מ (ע"א) דכי אמרי' אין שליחות לנכרי ה"מ אינהו לדידן אבל אנן לדידהו הוי שליח וה"מ בתרומה אבל בכה"ת יש שליחות עכ"ד, והנה בשבת (קנ"ד) בהא דרב אשי אכשרי' לרב מרי בר רחל ומני' בפורסי דבבל עתו"ס שם ולפי"ז אתאן שפיר דברי הר"ג בעובדא דרב מרי בר רחל בבכורות דזיכה לנכרי ע"י בניו הגדולים משום דרב מרי דאכשרי' רב אשי ומני' בפורסי כל מילי דמר עביד כרב אשי ואיהו ס"ל דיש שליחות לנכרי בכה"ת חוץ מתרומה ודוק כי חדש: