חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
קונטרס דברתי בחזון · פרפר יד
בסי' י' הבאת דברי המהרי"ק בש"ך חו"מ סי' רמ"ג דבטרחה דגופא ל"א אמירה לגבוה כמסירה להדיוט, ראה לקמן סי' פ"ו מה שכתבתי בישוב המהרי"ק לשיטתו שורש קי"ב לענין כעמ"ס, ובדבר החקירה בפנים אי טרחה דגופא הוי כממונא, כתבתי בזה במק"א בביאור התוס' כתובות (ט') שהק' דבטענת פ"פ נהימנה לדידה במגו דמוכ"ע ותי' דהוי מגו במקום חזקה דאין אדם טורח בסעודה ומפסידה אע"ג דבעי' הוא אי אמרי' מגו במקום חזקה שמא חזקה דהכא עדיפא כו', ונשאלתי בכוונתם דמה עדיפות יש לחזקה זו, ואמרתי ע"פ החקירה אי טרחה חשיב כממונא ובתב"ש סי' א' סק"ג הביא מתוס' פסחים (כ"ה) דטרחה חשיב לא אפשר וקמכוין והק' מפסחים (י') בגופי' אטרחוהו רבנן בממוני' לא אטרחוהו, ותי' דהתם איכא ממונא וגם טרחה והיינו דקדייק בממוני' לא אטרחוהו עכ"ל, ולפי"ז יתכן הכ"נ בכוונת התוס' דחזקה דאין אדם טורח בסעודה ומפסידה עדיפא והיינו דאיכא תרוייהו טרחה וממונא טורח ומפסידה ודוק: