חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
קונטרס דברתי בחזון · פרפר יב
שם בפנים הבאתי דברי הנה"מ סי' רל"ד דבאי' דרבנן בשוגג א"צ כפרה והערתי מש"ס ר"ה י"ח, אבל זולת זה כבר העירו באחרונים מש"ע יו"ד סי' קכ"ג סעי' כ"ה בהג"ה במי ששתה יי"נ בשוגג יש אומרים שיתענה ה' ימים ויתכפר לו הרי דגם באד"ר צריך כפרה, ואפשר דשאני אי' יי"נ שהוא אביזרא דע"ז שחמור יותר כדאמר בע"ז (נ"ב) משום חומרא דע"ז שוי' כדאו' וראה מ"ש הראב"ן בס' אבן העזר סי' כ"ז מעשה שהוציא חתני אליקים יין מחבית לכלי קטן ששתה ממנו עכו"ם ושאלוני אם היין כשר ואמרתי לו אם יודע אתה שהכלי נגוב ואמר הן והתרתיו, ולאח"ז ישנתי ובא אלי בחלום הפסוק השותים במזרקי יין והבנתי שלא הי' הכלי נגוב ונסיתי אותו הכלי והנחתיו ב' ימים ולילות ולא נגב וידעתי כי לא יפה התרתי ואסרתי היין שבחבית והתעניתי ב' ימים וגם השותים ממנו, הרי אע"ג דיינם בזה"ז דרבנן ושתו ע"פ הוראת חכם שטעה מ"מ התענו לכפרה, רק למ"ש שאני יי"נ דחמיר ועיין יבמות (כ') וכל שאינו מקיים דברי חכמים קדוש הוא דלא מקרי רשע נמי לא מקרי, וכן בנדה (י"ב) מקשה רבא כן ובט"א ר"ה (כ"ט) שהעיר מנזיר (כ"ג) דאר"ל רשע קרית לי' נהי דלא עביד מצוה מן המובחר כו' ובהוריות (י"א) א"ב כלאים דרבנן מ"ס דרבנן ל"ה מומר ומ"ס כלאים כיון דמפרסם אי' אפי' בדרבנן הוי מומר ויש לדון מכ"ז לדברי הנה"מ הנ"ל:
שם בפנים כתבתי דאפשר לדון את האיש כפרי כשוגג כה"ג דשבועות (י"ח) ואי בע"ה כו' והנה מצינו כן בב"ק (צ"ה) מאי לאו בע"ה דלא ידע דקרקע אינה נגזלת וש"מ דשוגג נמי קניס: