חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
קונטרס דברתי בחזון · פרפר ו
ובדברי הירושלמי דסוכה הנ"ל שנשמע בשי' דכ"ש מקדש אף לחולין, דרך אגב אמינא פרפרת אחת בכריתות (כ"ד) אשם תלוי אם משנשחט נודע לו ישפך הדם ר' יוסי אומר אפי' דם בכוס יזרק והבשר יאכל אמרי במערבא קסבר ר' יוסי כ"ש מקדשין את הפסול לכתחלה ליקרב, ולהבין בדיוק הש"ס אמרי במערבא, ונראה דבשי' הירושלמי הנ"ל דכ"ש מקדש אפי' חולין י"ל דלטעמי' אזיל דהנה התוס' חגיגה (כ"ג) כתבו דמה שכ"ש אין מקדשין אלא מדעת ילפינן מקרא ולקחו את כל הכ"ש והיינו דלקיחה משמעותו מדעת, עיין זבחים (י"ד) הואיל וכתיב ולקח ואי אתי קוף רמי לי' אידי' בעי למישקל זימנא אחריתי וביומא (מ"ט) חפן חבירו ונתן לתוך חפניו ולקח בעינן וליכא, וא"כ דשלא מדעת הטעם רק משום דלא מקרי לקיחה לכך אין לו שום שייכות ודמיון לחולין כלל ואפי' למ"ד מקדש שלא מדעת דמקרי לקיחה מ"מ אין סברא שיקדש את החולין, אבל הירושלמי הרי כתב מפורש בטעם דאין מקדש שלא מדעת דיליף ממזבח שאין מקדש חולין ממילא למ"ד מקדש שלא מדעת ה"ה דגם חולין מקדש וז"פ, והנה כאן בכריתות דאמרי רבנן ישפך הדם כתבו התוס' ג"כ משום דהכא שנמצא שהי' חולין אין כ"ש מקדש, מבואר א"כ דתלי' בפלוגתא ור' יוסי דאמר יזרק והבשר יאכל באמת ס"ל דכ"ש אפי' חולין מקדש והוא חידוש, וא"כ מה נעים עולה סוגי' הש"ס בטעמא דר' יוסי, אמרי במערבא קסבר ר' יוסי כ"ש מקדשין את הפסול לכתחלה ליקרב משום דשיטתו עולה בשיטת תלמודא דמערבא בסוכה דכ"ש מקדשין אפי' חולין ודוק היטב בהערה: