אור ברסלב
חזון נחום קונטרס דברתי בחזון › פרפר ב

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

קונטרס דברתי בחזון · פרפר ב

פרפר א

במה שהבאתי בפנים מ"ש הא"ר סי' קנ"ב לחלוק על הט"ז רק דנתיצת בהכ"נ לצורך ליכא איסורא משום דהרמז"ל כתב שהאיסור הוא דרך השחתה דוקא וע"מ לתקן ל"ה דרך השחתה, הנה יש ללמוד כן ג"כ מדהתו"ס זבחים (צ"ה) ד"ה מכניסו פחות משלש על שלש דאפי' למ"ד ביאה במקצת שמה ביאה שאני בגד הואיל ויכול לחותכו וקשה דהרי אסור לחותכו שנ' לא יקרע ותי' באחרונים בכוונתם דאם תאמר שאסור ולא יהי' אפשר להכניסו פחות מגע"ג שוב אדרבה יהי' מותר לקרוע דל"ה דרך השחתה ועיין שו"ת כוכב מיעקב סי' ק"י ומהרש"ם ח"א סי' י' בזה א"כ הרי מסייע דהתו"ס להנ"ל דלצורך ל"ה דרך השחתה:

אמנם במק"א כתבתי בישוב דהתו"ס להמבואר בשבת (כ"ח) בפתילת הבגד שקפלה דלר"ע מהני הקיפול לבטל מטומאה ובזבחים (י"ח) מרושלין מסולקין ע"י אבנט ואבנט מיגז גייז א"כ זה שכתבו התוס' כיון שיכול לחותכו ע"י קיפול דהוי כחותך שוב מותר אפי' בלא קיפול דכה"ג ביב"מ לא שמה ביאה ודוק וכתבתי בזה בהערותי לס' חי' מהרי"ו:

עוד י"ל בכוונת התוס' דיש לחקור בדבר החדש, דלגבי הלאו דלא יקרע שנאמר במעיל אפשר דרק קריעה אסור אבל חתיכה לאו היינו קריעה ולא יהי' איסור לחתוך בסכין, הגם דמצינו במו"ק דאר"י על כל המתים רצה קורע ביד רצה קורע בכלי, אע"ג דבקרא כתיב ויחזק דוד בבגדיו ויקרעם מ"מ אמרי' דחותך בכלל קורע וא"כ ה"ה הלאו דלא יקרע במעיל של כ"ג, ועפי"ז יובן מ"ש הרא"ה ז"ל בחינוך מ' ק"א והוא מדברי הר"מ דאפי' הכריתו במספרים לוקה, דהיינו דאשמעינן שלא נאמר דחתיכה ל"ה בכלל קריעה, אך הרי בחולין (קל"ז) פליגי בשוטף את הרחלים אי חייב בראשית הגז דרבנן מחייבי ור' יוסי פוטר כדאמר לגבי לקט לקט קצירך ולא לקט קיטוף ומקשה מדתניא התולש את הכנף והקוטמו והמורטו חייב ג' חטאות ואר"ל תולש חייב משום גוזז ומשני שאני כנף דהיינו אורחי' וא"כ לדידי' כמו דתולש לאו היינו גוזז וקיטוף לאו היינו קציר הכ"נ לגבי לאו דלא יקרע חותך לאו היינו קורע, ובסנהדרין (מ"ה) דאמר שמואל נקטעה יד העדים פטור דבעינן קרא כדכתיב ומסיק שהוא פלוגתא דתנאי ובריט"א בכורות (כ"ה) העיר במה דאמרי רבנן בחולין (קל"ז) הנ"ל דמחייבי בלקט קיטוף והרי קיי"ל דבעינן קרא כדכתיב ותי' דמחייבי בלקט רק מדרבנן, וא"כ הכא במעיל דכתיב לא יקרע נאמר שפיר דחותך ל"ה בכלל דבעינן קרא כדכתיב ותלי' בפלוגתא דתנאי, והר"מ בסה"מ לאווין פ"ח דאפי' כורת במספרים לוקה והם דברי החינוך הנ"ל י"ל דהר"מ לשיטתו פ"ו מה' בכורים דהתולש צמר חייב ברה"ג כרבנן דתולש בכלל גוזז והכ"נ חותך בכלל קורע ובסתירת דברי הר"מ כבר דברו הראשונים]:

איברא דלפי"ד הירושלמי שבת (פ"ז ה"ב) אמתני' דקורע ע"מ לתפור והמעבד את עורו והמחתכו אמר בירו' קריעה בבגדים וחיתוך בעורות ואית דמחלפין קריעה בעורות וחיתוך בבגדים, קריעה בעורות באילין רככיא וחיתוך בבגדים באילין לבדייא ובק"ע בבגדים העשויין מלבד שהן קשין, לפי"ז לגבי בגדי כהונה קשין הן שייך בהו חיתוך ע"כ יהי' גם בחיתוך לאו דלא יקרע, וכתבתי בזה בתשו' להחריף ר' יצחק ארי' ענגעלסבערג בלובלין והעירני בשם רב אחד מדברי הירושלמי הנ"ל, וכתבתי דלקושטא דמלתא אין ללמוד לגבי לאו דלא יקרע מדין מלאכת שבת דלא נאמר שם קריעה או חיתוך רק דממלאכת המשכן גמרינן לה ואמר בשבת ע"ה דקריעה במשכן שכן יריעה שנפל בה דרנא קורעין בה ותופרין אותה, משא"כ הלאו דלא יקרע תלוי אי חיתוך בכלל קריעה בלישנא קרא כדכתיב ועיין ג"כ תוס' בכורות (כ"ה) ד"ה ואר"ל שתמהו כזה דמאי מקשה ומדמי תולש כנף בשבת לתולש לאו היינו גוזז בבכור דלענין שבת נהי דאב ל"ה תולדה דגוזז מיהא הוי לפי"ז הכ"נ לגבי קריעה וחיתוך:

ומעתה י"ל בכוונת דהתו"ס זבחים (צ"ה) הנ"ל בהא דאר"ל מעיל שנטמא מכניסו גע"ג שכתבו משום דיכול לחותכו, והיינו דר"ל לשיטתו בבכורות (כ"ה) דאר"ל בתולש את הכנף חייב אע"ג דתולש לאו היינו גוזז שאני כנף דהיינו אורחי', א"כ כמו דתולש לאו היינו גוזז ה"ה דקורע לאו היינו חותך וזה שדייקו התוס' וכתבו שאני בגד הואיל ויכול לחותכו דאליבא דר"ל קריעה ל"ה בכלל חתיכה ומשום זה ביאה במקצת ל"ש ביאה וממילא שא"צ לחתכו רק מכניסו בפחות מגע"ג ובבג"כ אף דקשין הן ודרך לחתכן מ"מ לש"ל בהו היינו אורחי' כמו לגבי תולש את הכנף שהוא דבר המצוי ורגיל בתלישת הכנף ואמרי' היינו אורחי', והיא הערה חדתא נשגבה בישוב דהתו"ס ודוק, ובתשו' להשואל הנ"ל הארכתי עוד בזה ואכ"מ: והנה מ"ש הרש"ש מדות פ"א דמקרע בג"כ דלוקה מ"מ אפשר דלשורפן רשאי, ולכאו' כוונתו כמו"ש התוס' פסחים (י"ג) לגבי משמרת תרומתי אי אסור לשורפן כמו לטמאותן והכ"נ אפשר דשריפה קיל מקריעה, או כוונתו כה"ג דמבואר בפסחים (פ"ד) דהשורף בעצמות א"ב משום שבירת עצם, אבל עם זה אין מזור לקו' הנ"ל לגבי מעיל שנטמא דאין עצה לשרוף משום קלקול הבגד בחסרונו גם בלאה"כ דברי הרש"ש צ"ע דאפי' בשריפה עכ"פ איכא משום לאו דלא תעשון כן כהא דמכות (כ"א) השורף עצי הקדש לוקה משום ל"ת, אך זה שהעליתי בכוונת התוס' ודיוק לשונם שיכול לחותכן בלא קלקול וחסרון דחותך לאו בכלל קורע:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה