חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן קכ · ח
אך הנראה בזה שהרי במתני' פ"ה מ"ב דא"ר יוסי ובלבד שלא יטבול ע"ג כלי נחלקו בפירושו הראשונים ז"ל, הר"ש והרא"ש ס"ל הטעם משום דגזר ע"ג כלי אטו תוך כלי ואין חילוק בין כלי לכלי ואפי' בכ"ח, ושי' הראב"ד שהוא משום גזירת מרחצאות וזה בכלי עץ אבל בכ"ח שאין מטמא מגבו ליכא גזירת מרחצאות רק משום ביעתותא וע"ז אמר רבא בנדה (ס"ו) אשה לא תעמוד ע"ג כלי חרס ותטבול, והרא"ש כתב ג"כ בהא דמעיין שהעבירו ע"ג השוקת דלא תיקשי מדתנן השידה והתיבה אין מטבילין בהן אא"כ היו נקובים כשפ"ה שאני התם שהים מקיפן כו' כמבואר הכל בב"י, ועפי"ז כתב בב"מ ליו"ד סי' קצ"ח דמתורץ בזה מ"ש הש"ך ס"ק ל"ז שהרא"ש פי' לדר' יוסי ובלבד שלא יטבול ע"ג כלי שהוא רק לכתחילה שהוא תמוה מנדה (ס"ו) דלמ"ל לרבא טעמא דבעיתא לכתחלה דבל"ז אסור לכתחלה ע"ג כ"ח משום אטו תוכו, ולהנ"ל ניחא דרבא אתי להיכי שהכלי תוך המעיין או המקוה דל"ש למיגזר אטו תוכו שהרי אפי' תוך הכלי מותר כדאמרי' בחגיגה שמטבילין כלי בתוך כלי ובהא קאמר רבא דמ"מ לא תטבול משום דבעיתא עיי"ש: