אור ברסלב
חזון נחום סימן קכ › ד

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן קכ · ד

ג

ולכאו' הי' לדון בזה דלבנים שעושין מטיט כזה שאין עושים ממנו כל כ"ח לא יועיל להן גם צירוף כבשן לעשותו כ"ח, לפי מה שפירש"י במנחות (ס"ט) כלי אדמה שחיקת אבנים כו' נראה דמה שעושין משחיקת אבנים לא תלוי בצירוף כבשן כלל דלעולם מקרי כלי אדמה, אבל הנה התוס' שם השיגו על פירש"י משבת (נ"ח) דמשמע שכלי אדמה הם כ"ח שנתייבשו בחמה ולא נצרפו בכבשן, ועוד דגם לפירש"י אין כוונתו דכלי אדמה משחיקת אבנים לא מהני צירוף כבשן, רק להיפך דזה תלוי בצירוף כבשן משא"כ בטיט שעושין ממנו כ"ח א"צ אפי' צירוף כבשן ועיין מי נפתוח חלק מים טהורים פ"ב מ"ד שכתב כן דפירש"י הנ"ל במנחות הוא לשיטתו בפירש"י שבת (נ"ח) בקו' הש"ס הא כלים דידהו מקב"ט והא תנן כלי אבנים וכלי אדמה אמקב"ט שפירש"י דקו' הש"ס הוא בטיט כזה שאין עושין ממנו כ"ח ומתורץ בזה קו' התוס' במנחות הנ"ל אפירש"י וכן מתורץ קו' התוס' אפירש"י ביצה (ל"ב) גבי אין פותחין את הנר דאר"י דר"מ הוא דאמר כ"ח מקב"ט משעה שנגמרה מלאכתו, ר' יהושע אומר משיצרפו בכבשן שהק' בתוס' דאיך אמר משעה שנגמרה מלאכתו הא הוי כלי אדמה שאמק"ט ולפירש"י לשיטתו במנחות ושבת הנ"ל מתורץ משום דרק ממה שעושין משחיקת אבנים או טיט כזה שאין עושין ממנו כלי חרס בעי צירוף כבשן וכן הוא שי' הר"ש כלים פ"ג מ"ב דדוקא במין אדמה שאינה חשובה כמו אותה שעושין ממנה כ"ח עיי"ש תו"ד הנחמדים, הגם שלפום רהיטא לכאו' דברי המי נפתוח צ"ע לענ"ד במה שתי' קו' התוס' בביצה דרש"י לשיטתו, דא"כ דפלוגתא דר"מ ור' יהושע בתוספתא דר"מ אמר משתגמרה מלאכתן איירי בטיט חשוב שעושין ממנו כ"ח לכך ל"צ צירוף כבשן א"כ לפי"ז נשמע דאליבא דר' יהושע דאמר משיצרפו בכבשן אפי' בטיט חשוב הוא דצריך צירוף כבשן ואנן קיי"ל כר' יהושע וא"כ אכתי הדרא קו' התוס' במנחות במה שפירש"י כלי אדמה שחיקת אבנים שהרי למאי דקיי"ל כר' יהושע אפי' מטיט חשוב אינו מקב"ט קודם צירוף כבשן:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה