חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן קכ · ב
הנה מדין שאובין כבר כתבתי שאין לחוש משום דהמים עוברין ג"כ על כל הלבינה חוץ לגומא והוי כדין המבואר בסי' ר"א סעי' ח' במקלח על שפת הכלי דכשר וכמו שביארתי דשפת השוקת ל"ה כדין צינור המבואר בסעי' ל"ו דנעשה כל הצינור כלי ע"י הגומא, ומ"ש כ"ת ע"ז דהמבואר בסעי' ח' במעיין מקלח על שפת הכלי פירושו אצל שפת הכלי וכלשון הש"ך ס"ק כ"ז וס"ק ל"ה א"כ לא איכפת לו אפי' אם גם שפת הכלי מקרי כלי, הנה באמת כן כתב בשו"ת ב"ש סי' מ"ז דבעינן מקלח גם על שפת הכלי ורמז לדברי הש"ך הנ"ל אבל רק מטעם דאל"כ הוי כהעבירו על אחורי כלים במתני' פ"ד מ"ב דא"ר יוסי הרי הוא כמקוה וכמו"ש הש"ך בס"ק ל"ה מפורש כן אבל לא שנאמר דשפת הכלי יהי' מקרי כלי, דפשיטא דלא מקרי כלי ועיין בר"ש פ"ה במתני' דמעיין מקלח על שפת הכלי שיטתו דמותר כה"ג לטבול גם על שפת הכלי, ועכצ"ל דשפת השוקת לא דמי לצינור כנ"ל, וא"כ ביש מ"ס ומקלח על שפת הכלי דאפי' אי ל"ה כמעיין משום שהפסיקו כלי מ"מ מטהר במ"ס שוב אין לחוש מדין שאובין כלל: