אור ברסלב
חזון נחום סימן קיז

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן קיז

סימן קטז

ב"ה א' וארא תרצ"ו.

שלום להרב החריף ובקי ירו"ש מו"ה יואל האלפערן נ"י חתן הרב הגדול אבד"ק יאסלא:

לתשובת שאלתו אשר נקרא לבית משפט ערכאות בתור מומחה להגיד דתה"ק בנידון דו"ד שבין ב' אחיות יורשי אביהן, שבת אחת שכרה לאחד שיאמר קדיש אחר אביהן ותובעת בערכאות שאחותה תחזיר לה חלקה:

הנה הביא כ' דהגם שבעל על אשתו אין עליו חיוב בקדיש כמבואר בפ"ת אע"ז סי' פ"ט אבל בבת על אבי' בכה"ג שלא הניח בן כ"א בנות מוטל עלי' משום מצות כיבוד אב דמכבדו בחייו ובמותו וביו"ד סי' ר"מ סעי' י"ז ובש"ך שם דבדבר שאין הבעל מקפיד האשה חייבת כמו האיש והכ"נ לש"ל שיקפיד במה שישולם מעזבון הבא מאביו ומבואר במס' שמחות סופ"ט דכיבוד אביו ואמו במותן כבחייהן משום שהמכבדן בחייהן משום יראה ומשום ירושה והמכבדן במותן אין מכבדן אלא לשם שמים:

ואמנם לכאו' יש לחקור אם יש איזו תועלת בזה שהבת שוכרת לאחד לומר קדיש בעד אבי', הגם שמצינו מנהג להשכיר אחר לומר קדיש וכמו"ש במג"א קי' קל"ב מהב"י שטוב להשכיר לומר קדיש במקומו משיאמר אחד בחנם, ועיין ש"ע סי' נ"ג סעי' כ"ב, גם במהרי"ק הביא ח"ס יו"ד סי' שמ"ה ונזכר מקצתו ברמ"א יו"ד סי' שע"ו, הלא נראה בטעם דמהני שכירות בזה דע"י ששוכר ומשלם ממון הוי כאילו עביד לה איהו גופי' וכעין דאמר"ח בגיטין (כ') יכילנא למיפסל לכולי גיטי דעלמא א"ל רבא מ"ט משום דכתיב וכתב לה והכא איהי קא כתבה ופירש"י נותנת שכר הסופר, וכעין מ"ש בנקה"כ יו"ד סי' ש"ה לגבי פה"ב אי הב"ד יכול לזכות להשליח וראי' מגיטין (נ"ב) באפוטרופס תורם ול"א שחוב הוא לקטן דבעי' איהו גופי' ליעביד מצוה דמשום דעביד מצוה בממוני' מצותא דילי' הוא, ויובן עפ"ז מ"ש המל"מ פ"ד משקלים בהא דיומא (ל"ה) בכהן שעשתה לו אמו כתונת עובד בה עבודת יחיד ובלבד שימסרנה לציבור, דקשה אם מוסרה לציבור למה א"כ אין עובד בה ג"כ עבודת צבור ותי' משום דלא ניחא להציבור שרוצים שיהי' הבגדים משלהם וכ"כ בשו"ת צ"צ סי' נ' דהציבור יכולין למחות ליחיד הבא לעשות משלו, ועיין בי"צ או"ח סי' כ"ח שסייע לו מדברי המל"מ הנ"ל, ונראה הסברא כנ"ל משום דאי הוי ממונא דידי' הוי איהו עביד מצוה, ולפי"ז הכ"נ לענין קדיש יש תועלת השוכר לאחד לומר קדיש בעדו דהוי כעביד בעצמו, ואף דמבואר במג"א סי' תל"ב ובפמ"ג סק"ה דאפי' בשליח בשכר מ"מ מצוה בו יותר מבשליחו, מ"מ גם ע"י אחר בשכר הוי ג"כ מצוה דילי' וכפירש"י דגיטין הנ"ל וכיון דהוי כעביד לה איהו גופי' יש בה תועלת הנדרש משום דאמרינן בסנהדרין (ק"ד) ברא מזכי אבא וזוה"ק סו"פ בחקותי בן יכבד אב אי האי ברא אזיל באורח מישור ותקין עובדי' ודאי דא אוקיר לאבוי כו' וקוב"ה חייס עלי' ואותיב לי' בכורסיא דיקרי' ודאי, ותועלת הקדיש מבואר בתנחומא פ' נח מעשה בר"ע כו' ובביאור הגר"א יו"ד סי' שע"ו, ומעתה יתכן דכל זה בבן דוקא ולא בבת משום דלא מצינו רק דברא מזכי אבא אבל בלא הניח בן הרי בב"ב (קמ"א) ארשב"י כל שאינו מניח בן ליורשו הקב"ה מתמלא עליו עברה שנא' והעברתם את נחלתו לבתו א"כ אפשר דלש"ל ג"כ דברתא מזכי אבא:

וסמך קצת מה שראיתי בספר א' למי מקדושים בפי' הגמ' הנ"ל דכל שאינו מניח בן ליורשו הקב"ה מתמלא עליו עברה, דיל"ד דמה חטא האב במה שאין בידו ואונס רחמנא פטרי', רק עפ"י האמור דברא מזכי אבא אפי' אחר מותו כנ"ל נמצא דאב אחר מותו יורש זכות הבן שהוא בחיים ומתקיים כעין דאמר בב"מ (קי"ד) שכל נחלות שבעולם חיים יורשין מתים וכאן מתים יורשין חיים, וזה פי' הגמ' הנ"ל כל שאינו מניח בן ליורשו כלומר שהאב ירש את הבן. שלא ניתן לו ברא מזכי אבא שלא חנכו כראוי הקב"ה מתמלא עליו עברה שנ' והעברתם את נחלתו לבתו עכ"ד פח"ח ומדברי אגדה זו סמך קצת למ"ש דרק ברא מזכי אבא ולא בת:

אך באמת נראה דלא ניחא למארי' לומר הכי ובודאי גם בת מזכה אבא כאשר כן גם הציווי על האב להדריך את הבת כמו הבן בדרך הישר, ואע"ג דבנזיר (כ"ט) אמרי' דרק את הבן מחויב האב לחנך ולא את הבת כבר כתב בתו"י יומא (פ"ב) דזה רק לגבי נזירות אבל בשאר מצות שפיר איכא דין חינוך גם בבת וכמו"ש גם התוס' נזיר שם לגבי מצות יוה"כ ועיין מג"א ומחה"ש סי' שמ"ג, ובפרט לענין קדיש שמביא תועלת לאבות נראה דאפי' אי נימא דגם בשאר מצות ליכא חינוך בבת כמו שמסתפק המג"א סי' שמ"ג מ"מ זכות של אמירת קדיש לא תלי' בדין חינוך דוקא, תדע דאל"כ הול"ל שאין זכות הקדיש מועלת להאם להמבואר בנזיר (כ"ט) דאין האם מצווה בחינוך והרי מבואר ברמ"א יו"ד סי' שע"ו דאין חילוק באמירת קדיש אם הוא בעד האב או בעד האם ועל כרחו דלא תלי' התועלת במצות חינוך, ועוד דהתוס' סוטה (י') כתבו דעי' תפלה אפי' אבא מזכה ברא, ויותר מזה מבואר במהרי"ק מובא ברמ"א שם דאפי' שלא בבן ובת רק משאר קרובים יש תועלת באמירת קדיש וא"כ מכש"כ בקדיש של הבת, וכבר כתב בשו"ת חו"י סי' רכ"ב שיש סברא דגם בבת יש תועלת ונחת רוח לנפש כי זרעו הוא, רק משום החשש שע"י אמירת הקדיש של הבת יחלשו כח המנהגים של בנ"י ויהי' כל אחד בונה במה לעצמו כו' ע"כ יש למחות במקום אסיפה ופירסום עכ"ד, וא"כ שעכ"פ יש תועלת באמירת קדיש של הבת רק שא"א לה משום הפירסום הרי טוב לה ומחויבת היא לשכור לאחד שיאמר קדיש במקומה דמשום זה הוי כעבדא איהי עצמה כנ"ל:

ואמנם לנ"ד שכבר שכרה בת אחת לא' לומר קדיש ורוצה להוציא בכפי' מאחותה שתשלם חלקה צ"ע הרבה שהרי בבל"י בתשו' הק' אמ"ש בשו"ת חו"י סי' קל"ט דאפי' לא ירשו חייבים בקבורה משום דהוי יקרא דשכבי דהרי כבר הק' הדרישה דאיך כופין לזון את האב הרי כיבוד אב הוי מ"ע ששכרה בצדה שאין כופין עלי' ותי' שכופין מדין צדקה דאיכא נמי ל"ת דלא תקפוץ, ולפי"ז בכיבוד לאחר מותו לש"ל לא תקפוץ עיי"ש, וא"כ הכ"נ אע"ג דחיוב לשכור לא' לומר קדיש הוא מדין כיבוד אב מ"מ י"ל דאין לכוף על הכיבוד לאחר מותו, רק כ"ז בלא הניח ירושה רק משום דאפי' באין לו לאב מחויב מדילי' ע"ז נאמר דלא כייפינן היכי דלש"ל דאיכא ל"ת דלא תקפוץ. אבל היכי שהניח ירושה והכיבוד משל אב ע"ז לא השיג בבל"י ושפיר כופין עליו:

אבל אכתי י"ל דהכא שכבר שילמה הבת האחת לזה שאומר קדיש רק שהיא באה להוציא מאחותה, י"ל דהוי הראשונה כפורע חוב של חבירו שלא מדעתו דפטור משום דהוי רק מבריח ארי וכבר הק' בב"ש אע"ז סי' פ"ט סק"ב בדין המחבר שאם עמד אחר וקבר מוציאין מבעלה והרי הוא פורע חובו של חבירו ותי' דשאני קבורה שלא יתבזה, והביא ג"כ הירושלמי ושי' הרשב"א והר"ן דמספק אין מוציאין ממון, וא"כ לענין קדיש דליכא הטעם שלא יתבזה שוב לכ"ע אם פרע האחר אין מוציאין, רק דמבואר בחו"מ סי' קכ"ח ברמ"א סעי' א' דאם הי' בידו משל חבירו ופרע מה שעשה עשה ע"כ גם בנ"ד תלי' אם הי' ביד הראשונה משל אחותה, אבל אם לא הי' בידה רק שבאה לנכות מאחותה מחלק ירושתה מה שהיא מוחזקת בידה או ע"פ דין ערכאות חלק כחלק לא תוכל הראשונה להוציא מה שכבר פרעה ובפרט בשכירת קדיש שתוכל לומר הייתי מוצאה לשכור בפחות ואיך תכפיני על מה שויתרת בהוצאה למצא חשוב, ולפי"ז לענין לבא להעיד בערכאות על חיובה צ"ע מפני שעי"ז יוציאו ממנה בכפי' בערכאות, ויש מבוכה אם אין הדבר נוגע בכלל המבואר סי' של"ד סעי' מ"ג המעיד על ישראל בערכאות והוציא ממנו ממון שלא כדין כו', ובלאה"כ קשה להעיד שמחויבת עפד"ת כאשר אמירת הקדיש אינו דין רק מנהג, ע"כ נכון להעיד שאין זה החיוב בדין הש"ע רק ע"פ מנהג ומסורה: ידידו"ש.

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה