חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן קיג · י
והנלענ"ד שיש כוונה אחרת בדברי הראב"ד ז"ל, הנה בט"ז יו"ד סי' קצ"ח לענין טבילה ע"ג נסרים העלה דאע"ג דכ"ע העשוי לנחת אמקב"ט היינו דוקא טומאת מת אבל טומאת מדרס מטמא ומביא ראיות מוכיחות מן המשנה עיי"ש, וראיתי בס' מי נפתוח פרפר ל"ה שכתב להסתפק בזה בכ"ע העשוי לנחת אי דינו לגמרי ככלי הבא במדה בפכ"ד מכלים דקתני טהורה מכלים דאפי' טומאת מדרס אין לה וכמו"ש בתוי"ט שם ופנ"י שבת (פ"ד) או דלמא דוקא בבא במדה כן משום דהוי כארעא סמיכתא ואין שם כלי עליו עיי"ש, והנה במחכג"ת אישתמיטתי' דברי הט"ז שהביא משנה מפורשת דכ"ע העשוי לנחת מטמא מדרס: