חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן קיג · ו
ואכתי הי' אפשר לומר דגם בכ"ש איכא משום משמרת תרומותי למה דמבואר בפירש"י ריש חולין דגם לטמא את הקדש איכא משום משמרת תרומותי וכ"כ בפנ"י פסחים (י"ד) דילפי' קדשים מתרומה ועשו"ת ב"ש חו"מ סי' קל"ה והוא נגד הר"מ פי"ב דתרומות שכתב דאסור לטמא תרומה כמו קדשים] ולמ"ש הצל"ח דגם בכ"ש שאין עולין לגבוה איכא משום חיבה"ק מקרא והבשר לרבות עצים ולבונה ומשום זה חידש דכ"ש מקב"ט אף מראשון כמו אוכל וא"כ ה"נ י"ל דאיכא איסורא לטמא כ"ש כמו אוכל קודש כיון דחה"ק משוי לי' כאוכלא, אך הנה התוס' חגיגה (כ"ג) חידשו דהיכי דהטומאה בא משום חיבה"ק דהוי כאוכל שוב בעי הכשר כאוכל וא"כ מתורץ קושיתי הנ"ל שיאמר במוקדשין לא ישחוט משום שמטמא את הסכין, שהרי התוס' בחולין שם הקשו דאמאי חיישינן שמא יגע בבשר הא דם קדשים אינו מכשיר ותי' דחיבה"ק מכשיר וא"כ הא תינח לגבי בשר מהני חיבה"ק לדבר אחד דל"צ הכשר, אבל לגבי כ"ש א"א לומר שיהי' אי' טומאתו משום והבשר לרבות עצים ולבונה דהרי באופן זה שוב הי' בעי הכשר דלשני דברים לא מהני כח חיבה"ק להתוס' חגיגה הנ"ל ומתורץ ג"כ מה שהקשו באחרונים במה דמשני בחולין שם דאיטמי בשרץ, והרי להצל"ח הנ"ל סכין שהוא כ"ש מקב"ט אף מראשון, ולהנ"ל ניחא דבכה"ג לא מקבל הסכין טומאה בלא הכשר: