אור ברסלב
חזון נחום סימן קיב › ו

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן קיב · ו

ה

אחר אקדים מה שהק' בתוס' סוכה (כ"א) בהא דא"ר יהודה לא היו מביאין דלתות אלא שוורים והרי גם השוורים הוו אוהל זרוק ואף שי"ל דבדידהו גלי רחמנא דחשיבי אוהל מדכתיב ובעצמות ובגידים תסוככני מיהו לר"א שם דלית לי' האי סברא קשה דהיכי עבדינן עיי"ש שנשארו בקו':

ונ"ל בישוב קו' התוס' הנה במשנה אחרונה אהלות (פ"ח מ"א) ובפתיחה לפ"ט כתב לגבי כלי הבאה במדה דהוי אוהל שיש לחלק דרק כשהוא באויר חוצץ משא"כ כשהיא בתוך הבית משום דבסוכה (כ"א) פליגי בישן תחת המטה דת"ק אמר לא יצא ור' יהודה אמר יצא ומסיק בגמ' דר"י לטעמי' דאמר סוכה דירת קבע בעינן ולא אתי אוהל ארעי ומבטל דירת קבע ות"ק נמי ס"ל הכי רק דס"ל ג"כ דסוכה נמי ארעי סגי לה אבל ר"ש אע"ג דס"ל סוכה דירת קבע בעינן מ"מ לא יצא דאתי אוהל ארעי ומבטל דירת קבע והכ"נ לגבי כלי הבאה במדה אי הוי אוהל כשהיא בתוך הבית תלי' בפלוגתא זו וכתב עפי"ז פי' חדש במשנה פ"ט דאהלות (מי"ב) או מחזקת מ"ס כדברי חכמים שהכוונה לדברי חכמים בסוכה (כ"א) ת"ק ור"י דס"ל דלא אתי אוהל ארעי ומבטל לאוהל קבע ע"כ גם הכא ל"ה אוהל אפי' כשהוא מונח רק כשהיא באויר ולא בתוך הבית עיי"ש:

ולכאו' יש להעיר דא"כ בנזיר (מ"ג) הנ"ל מאי משני ר"פ כגון שנכנס בשידה תיבה ומגדל אף שנאמר כדברי השבו"י בסי' פ"ה דר"פ יסבור אוהל זרוק שמי' אוהל או כדברי המל"מ דמיירי כשהוא נח ובכה"ג לכ"ע הוי אוהל מ"מ הרי הכא דמיירי שנכנס בבית ובכה"ג מן הדין שלא יהי' אוהל לעצמו דלא אתי ארעי ומבטל אוהל קבע:

ולכן נראה דאף דאמרי' לא אתי אוהל ארעי ומבטל אוהל קבע מ"מ הרי לא מצינו ג"כ לדידהו דאוהל קבע מבטל לאוהל ארעי וע"כ שפיר י"ל דלענין לחצוץ בפני הטומאה שפיר הוי אוהל לעצמו אפי' כשהוא בתוך הבית וחוצץ, ואמנם נראה דדבר זה תלי' בפלוגתא דש"ס ב"ב (פ"ה) דבעא מיני' ר"ש מר"ה כליו של לוקח ברשות מוכר קנה לוקח או לא פי' רשב"ם או לא קנה דרשות עיקר והכלי בטל לגבי הרשות וא"ל ר"ה תניתוה זרקו לה לתוך חיקה או לתוך קלתה מגורשת ואינך אמוראי ס"ל התם דלא קנה לוקח, לפי"ז י"ל דדבר זה אי אוהל זרוק בשעה שהוא נח אי הוי אוהל תלי' בפלוגתא דא דאי אמרי' דלא קנה לוקח משום דבטל הכלי לגבי הרשות הכ"נ לא מהני אוהל זרוק כשהוא בתוך הבית משום דבטיל לגבי אוהל קבע וכמו"ש ג"כ בתפ"י אהלות (פ"ח אות י"א) דה"ט דלא מהני אוהל זרוק משום דבטיל אויר האוהל לגבי אויר המקיפו א"כ מכש"כ שי"ל דבטל לגבי אויר הבית כמו בכליו של לוקח ברשות מוכר דבטל לגבי הרשות ועין נה"מ חו"מ סי' ר':

והנה בש"ס ב"ב שם דבעא למיפשט מהא דמשך חמריו ופועליו והכניסן לתוך ביתו פירקן ופסק שניהם א"י לחזור הרי דכליו של מוכר ברשות לוקח לא קנה מוכר דבטל כלי לגבי הרשות, והק' בתוס' דא"כ אפי' בלא פירקן ליקני דבטיל אגב רשות לוקח ואור"י דדוקא כלי הוא דבטיל אגב הרשות אבל בהמה לא עכ"ל וכעין דברי התוס' כאן עיין בר"ן גיטין (פ"ב) במתני' על הכל כותבין על קרן של פרה ונותן לה את הפרה דלא סגי באמר הא גיטך סתמא אע"ג דאמר לעיל אוירא דמגילתא הוא התם ה"ט לפי שהנשאר הוא טפל לגט אבל הכא בעבד ופרה כיון שיש להם חיות אינם טפלים לקרן ולא ליד עכ"ל, ומעתה מיושב קו' התוס' סוכה הנ"ל מה דמהני ע"ג שוורים אע"ג דהוי אוהל זרוק משום דכל הטעם דאוהל זרוק ל"ש אוהל הוא רק משום דבטל אוהל ארעי לאויר המקיף ומכש"כ דבטל לגבי הרשות שעומד שם משא"כ הכא לגבי שוורים שהם בע"ח דלא בטלי לגבי הרשות לכ"ע ממילא הכ"נ הוו אוהל וחוצצין והיא הערה חדתא נחמדה בס"ד:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה