חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן קא · ג
ובסוגי' זו דמטמא מקדש עשיר שהפריש קן לכבשתו הואיל ונדחה ידחה ופריך עלה מר"ש במפריש נקבה לפסחו ירעה עד שיסתאב ורש"א הוא עצמו יקריב פסח, והקשו התוס' זבחים (י"ב) אדפריך מר"ש לסייע עלה מרבנן, עוד הקשו אמאי לא פריך ג"כ מר"ש לר' יוחנן דאמר בבהמה של שני שותפים שהקדיש חצי' דבע"ח נדחים:
ונראה ליישב דבפירש"י כריתות (כ"ז) הק' דליפשוט דבעלי חיים נדחים מדקיי"ל חטאת שכפרו בעלי' מתה אלמא נדחית ותי' דהלמ"מ היא ואין למדין הימנה, והנה ידוע שי' רש"י נזיר (כ"א) דחטאת שכפרו בעלי' ושאר חטאות המתות לא גמירי כ"א בבהמה ולא בחטאת העוף ועיין שעה"מ ה' פסהמ"ק דאתי' אליבא דר"ש דס"ל ג"כ שאין חטאת ציבור מתה משום דה' חטאות בחד מקום גמירי להו, ולפי"ז לכאו' הי' סברא לומר ג"כ לענין בע"ח נדחין לחלק בין בהמה לעוף, דבבהמה אפשר דבע"ח נדחים כמו חטאת שכפרו בעלי' כקו' רש"י ז"ל משא"כ בעוף דלא גמירי חטאות המתות, אבל הש"ס מקשה אדר' אושעי' במטמא מקדש עשיר שהפריש קן לכבשתו מהא דמפריש נקבה לפסחו מר"ש לשיטתו מכח כש"כ דאם בבהמה ס"ל לר"ש דבע"ח אין נדחין מכש"כ בהפריש קן דבעוף הרי יותר הול"ל דבע"ח אין נדחין לר"ש לשיטתו דבעוף ליכא דין חטאת שכפרו בעלי':
ומתורץ לפי"ז קו' התוס' הנ"ל אדמקשה מר"ש לסייע מרבנן ולהנ"ל ליכא סייעתא מרבנן דהרי י"ל דרק במפריש נקבה לפסחו ס"ל דבע"ח נדחין דילפינן מחטאת שכפרו בעלי' משא"כ לגבי הפריש קן מודו רבנן:
ולפי"ז מתורץ ג"כ קו' הב' של התוס' אדמקשה לר' אושעי' למה לא מקשה אדר' יוחנן בבהמה של שני שותפים, ולהנ"ל מיושב שפיר דמר' יוחנן דמיירי בבהמה לא יכול להקשות דתיהדר קו' התוס' הראשונה דאדמקשה מר"ש לסייע מרבנן, דרק לר' אושעי' דמיירי בעוף ליכא סיוע משא"כ לר' יוחנן דאיירי בבהמה של שני שותפים א"כ אדרבה לסייעי מרבנן דבע"ח אין נדחין דוק והבן: בברכת התורה.