אור ברסלב
חזון נחום סימן ק

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן ק

סימן צט

להרה"ג מו"ה יעקב ליפפא נ"י אבד"ק זשארוב

א

הנני לרצונו לכתוב לו מחי' בנוגע לספרו משכנ"י. בנדה (מ"ב) שהוכיח אביי דמקום נבילת עוף טהור בלוע הוי דאל"כ נבלת בהמה מיהת ליטמא הק' בתוס' מאי יתרץ רבא הברייתא ותי' כגון שבה"ב רחב כ"כ שלא יסיט ותקשי א"כ מאי הוכחת אביי, ונראה דהר"ש פ"ה דזבחים תי' דרבא משני לה בלא זז ממקומו וטומאת משא בנבלה ליכא כ"א ע"י הזזה והיסט, והנה בתי' התוס' הנ"ל שבה"ב הי' רחב הק' המפורשים דכה"ג הוי שלכד"א שלא נגע בגרונו וא"כ גם נבלת עוף טהור לא יטמא, אבל נראה כוונת התוס' כדברי הר"ש הנ"ל בלא זז ממקומו ומ"ש שבה"ב הי' רחב דאל"כ לא אפשר בלא הזזה, ונראה לפי"ז דתלי' בפלוגתא ואביי לשיטתו בעירובין (ל"ה) אמתני' דזבים דתנן הקיש ע"ג שידה תיבה ומגדל טמאין ר"נ ור"ש מטהרין ואמר אביי דכ"ע היסט מחמת כחו פירש"י שהסיט את הכלי או את האוהל ממש שניתקו ממושבן משהו טמא, מחמת רעדה טהור והכא ברעדה מחמת כחו עסקינן שהקיש עליהן ממש ולא ניתקן ולא הוסטו אלא רעדו ובהא קמיפלגי דמ"ס הוי היסט ומ"ס ל"ה היסט וקיי"ל הלכה כת"ק דגם כה"ג הוי היסט, ולפי"ז אביי לשיטתו כאן באוקימתא דפלוגתתן בהיסט כה"ג ע"כ גם בנדה (מ"ב) לא יכול לתרץ כתי' הר"ש דלא זז ממקומו דממנ"פ אי הי' רחב הרבה בה"ב הרי לא נגע והוי שלכד"א ואי שהי' רחב בשיעור מצומצם שנגע רק שלא הזיז, הרי כה"ג א"א לבליעה בלא תנועה והזזת גרון וכמו"ש הדרישה בט"ז יו"ד סי' ל"ג סק"ט דקרומים של ושט דאכלה ושתה בהו דמתנדנדים תמיד א"י לעמוד בקרום אחד עכ"ל והכ"נ אף שלא ניתק ברגליו מ"מ הוי רעדה מחמת כחו דמקרי היסט כ"ז לאביי לשיטתו, אבל רבא אפשר דמוקי פלוגתתם במתני' דזבים בענין אחר ע"כ מתרץ לברייתא בכה"ג שבה"ב הי' רחב ודו"ק:

ב

בקו' הבכ"ש ע"ד הט"ז או"ח סי' קנ"ד דליכא משום מעלין בקודש ולא מורידין באינו ראוי לקדושה אחרת שהק' מע"ז (נ"ב) לנסרינהו לא תניף עליהן ברזל א"ר והרי אפי' לר' נחמי' דגם בהיכל ועזרות פוסל הנפת ברזל אכתי הי' להם להכניס האבנים לקדושה קטנה לצורך הלשכות עיי"ש:

ונראה לתרץ שי"ל דבר חדש דכמו דאמר התם דמקשה וליתברינהו ולישקלינהו לנפשי' ומשני כיון דאשתמש בהו לגבוה לאו אורח ארעא לאשתמושי בהו להדיוט, נראה דה"ה דלאו אורח ארעא להשתמש בהו לבה"ב וחילי בזה דהסבר הגמ' דלאו אורח ארעא לאשתמושי בהו להדיוט נראה שנסמך אגמ' דב"ק (ס"ה) דאמר את לא סגי דלא כתב לאפסוקי בין ממון גבוה לממון הדיוט ופירש"י דלאו אורח ארעא לערובינהו להדיא, וממילא לפי"ז הרי כה"ג מצינו בבכורות (ו') וריה"ג לא לכתוב לא ו' ולא פטר ורבנן איידי דהאי קדו"ד והאי קדוה"ג פסיק להו הרי דגם קדו"ד לאו אורח ארעא לערובינהו עם קדוה"ג, והנה הלשכות והה"ב הרי הן קבה"ב וכבר נחלקו בד"ז הרמב"ן והרז"ה [וראה לעיל סי' ג' מה שהבאתי מש"ס כתובות (ק"ו) ומירושלמי סנהדרין פ"א ה"ג] רק דהרמב"ן אמר לגבי מזבח ועזרות דהוי קדוה"ג משום עבודתן מחנכתן כפירש"י שבועות (ט"ו) אבל הלשכות והה"ב נשארו בקבה"ב וא"כ איתא בזה לתירוצא דש"ס במסקנא דלאו אורח ארעא דוק והבן:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה