חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן צט · ו
ויש להעיר עפ"ז בהא דר"ה (כ"ח) כפאו ואכל מצה יצא והרי בפסחים (ק"כ) אמר דמצה כיון דאתקש לפסח כפסח דמי ובפסח בעי למשחה לגדולה ובזבחים (כ"ח) משמע דלמשחה לגדולה הוי לעכובא והכ"נ במצה בעינן דרך חירות ולמשחה לגדולה אמאי יצא בע"כ, ולהתוס' בכורות (כ"ז) דלא שייך למשחה רק בבשר ולא בלחם אתי שפיר אבל לתוס' זבחים (ע"ה:) ד"ה שביעית תקשי לכאו' ועיין מהרש"א ח"א פסחים (קי"ג) דאכילת מצה בגדר שירי מנחה, ובתוס' פסחים (כ"ח:) ד"ה כל הק' דפשיטא שמומר אוכל מצה דאטו מצה קדושה אית בה, וראיתי בבנין אריאל שתי' ע"פ המהרש"א הנ"ל ובשו"ת אנ"ז או"ח סי' שע"ח העיר חדשות דבמצה איכא דין ממשקה ישראל אח"כ מצאתי זה ג"כ בס' יבין דעת בשו"ת סי' ז' והי' יכולים לסייע ממהרש"א הנ"ל, ועכ"פ דיש להעיר שלא יהי' יוצאין במצה בע"כ והוא הערה חדשה: