חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן צד · ב
והנה אי משום הא הרי באמת דעת הרא"ש ז"ל מובא בטור וב"י יו"ד סי' ש"ט דסגי במומין מובהקים ונגלים אע"ג דלא משתמע לאינשי והרמ"א כתב דהסומך על דברי הטור הבנויים על דעת הרא"ש לא הפסיד ואף אמנם שלא רצה להכריע בעצמו כהרא"ש בא אח"ז הגה"ק בשו"ת בת עיני וכתב על שהרמ"א פתח לן פתחא להקל קצת נדבר וירוח לן שלא בלבד שהסומך על דברי הטור לא הפסיד אלא אפי' דזריז ונשכר הוא והאריך בתשו' שם ותנא דמסייע לו תשו' הגאון בעל תפ"צ שם גם כ"ג אאמו"ר רשכב"ה זצ"ל בספרו שו"ת כוכב מיעקב סי' כ"ד להעיר בדבר החדש דאפי' לדעת הר"מ במום דלא משתמע לאינשי נהי דלא סגי מום זה לשחוט עליו עכ"פ שוב מותר להטיל בו מום אחר כזה שיהי' ידוע לכל העולם דהוי מום כיון דדעת רש"י ותוס' (ע"ז י"ג) דלהטיל מום בזה"ז הוא רק דרבנן ואף לדעת הר"מ בפ"א מאס"מ שהוא אי' דאו' הנה לשי' הר"מ בכור בח"ל ל"ה רק דרבנן וא"כ ממנ"פ שוב מהני המום דלא משתמע לאינשי לענין שיהי' מותר להטיל בו אח"כ מום מובהק שהרי מה דלא מהני להר"מ מום דלא משתמע לאינשי הוא רק משום שמא יאמרו העולם שאינו מום ואתו להתיר קדשים בחוץ ובכה"ג דנוגע רק לאי' דרבנן של הטלת מום בזה"ז בדרבנן לא חיישינן לשמא יאמרו והביא ראי' מר"מ פ"ד מה' אישות ה"ט וירושלמי יבמות רפי"ד עיי"ש באריכות נפלאות דפח"ח: