אור ברסלב
חזון נחום סימן צג › ב

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן צג · ב

א

וע"ד הפלפול י"ל הנה חזות ק"ל בדברי הר"ן דמהני זכי' ע"י ד"א להקדש לפי"מ דאמר בירושלמי פ"ק דקידושין גבי בכסף ע"י אחרים דבעי הילך כסף שתצא שדה זו להפקר וא"ל לא יצאת משום דבעינן זכי' לבן דעת ומקשה הגע עצמך שהי' חרש א"ל איש והיינו כיון דחרש מקרי איש יש זכי' לחרש ובמפורשים למדו מזה מדיש זכי' לחרש דזכי' לאו מטעם שליחות וכן מבואר בש"ס דילן ב"מ ח' דפקח וחרש שהגביהו קנה החרש משום דמהני הגבהת הפקח בעדו, מדין מגביה מציאה לחבירו, עכ"פ מבואר דמגביה מציאה מהני רק לחבירו בן דעת או שיהי' מקרי איש אבל להפקר דלית לי' בעלים לא מהני, ולפי"ז תיקשי ג"כ להר"ן איך מהני קנין ד"א לצורך הקדש מדין מגביה מציאה לחבירו כיון דהקדש לית לי' בעלים ועיין קצה"ח סי' ת"ו דלא יועיל הכשר מים בהקדש דליכא ניחותא דבעלים משום דהקדש אין לו בעלים] א"כ הוי כמו להפקר דלא מהני זכי', וגם לש"ל סברת הירו' דאיש כתיב דאדרבה אמרי' בב"ק, ע"ו וגונב מבית איש ולא מבית הקדש ובתוס' ב"ק ס"ג שכתבו דגבי הקדש שייך נמי לשון איש רק דהתם סמיך ארעהו אבל בס' למודי ה' סי' כ"ה העיר מזבחים (ק"ג) עולת איש ולא עולת הקדש וכתב דתוס' אתי' לר"ש דוקא והיא הערה נפלאה:

אבל י"ל להירו' פ"ה דמעשרות דמקשה ר' יוחנן לר"ל והתנינן שלא נגמרה וגמרן הגזבר ואח"כ פדאן פטורין הרי הגזבר כאחר כו' ור"ל משני לי' תפתר כמ"ד גזבר כבעלים דלא כר' יוסי כו', וא"כ אתיין שפיר דברי הר"ן למה דמסיק דגזבר כבעלים לכך מהני לזכות בד"א להקדש דלא דמי' להפקר משום דהקדש שפיר יש לו בעלים שהוא הגזבר:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה