חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן צא · ט
וזה כמה בשנים ראיתי בס' פרי יוסף בסופו שהקשה בגמ' הנ"ל דיליף שמצורע נוהג ברגל מדכ' והצרוע לרבות כ"ג והא כ"ג כרגל כו' והרי במתני' בכורות מ"ה חשיב נגעים טהורים בין המומין הפסולין באדם א"כ מאי ראי' שהרי משנולד בו הצרעת ונעשה בע"מ דאפי' אם אין דין מצורע נוהג בו משום דהוי כרגל מ"מ ע"י שנצטרע] שוב ל"ה רגל אצלו ע"י שהוא בע"מ ואינו ראוי להקריב עכ"ק, ונראה דלק"מ ע"פ האמור דמה דכ"ג כל השנה כרגל אין זה מטעם שמקריב בכל יום דא"כ הול"ל דכ"ג אין נוהג אבילות אע"כ דרגל אינו מטעם הבאת קרבן ומנהגא בעלמא הוא שאסורין בו בהספד ותענית כדברי הר"מ הנ"ל ומה דכ"ג כרגל הוא רק משום קדושת כ"ג דגלי בי' קרא לא יפרע ולא יפרום ומזה יליף הש"ס כמו דדחי פריעה ופרימה ה"ה דדוחה דין מצורע וכדברי הריטב"א הנ"ל. וא"כ יפה עולה ראיית הש"ס דמאי בכך שנעשה בע"מ אפי' בנגעים טהורים דמ"מ לא בטיל קדושת כ"ג ממנו ורק בכהן שנעשה פצו"ד אמרי' בגמ' דלאו בקדושתי' קאי ונחלקו בחו"מ וב"ש אע"ז סי' ה' אי נושא גרושה וחלוצה אבל כהן בע"מ בודאי בקדושתי' קאי שהרי כהן בע"מ נושא את כפיו וחולק ואוכל בקדשים ואף שבתוס' יומא (כ"ג.] כתבו דבע"מ חשיב כמו זר דסד"א וכי תעלה ע"ד שזר ובע"מ קרבים לגבי מזבח רצונם לומר רק לגבי הקרבה למזבח חשיב כמו זר ובאמת לר"א שם מזבח הכתוב דעכ"ז הוא קרב להוציא את הדשן] והיא גמ' מפורשת בהוריות (י"ב:) דבעי משיח שנצטרע אי מדחי דחי שיהי' מותר באלמנה ופשיט לי מדתניא עבר מחמת מומין מנין ת"ל והוא דהוא בקדושתי' [וע' הוריות (ט'.) דבעי ג"כ בנשיא שנצטרע אי מדחי דחי ושם י' פרט לנשיא שנצטרע רק לגבי מ"ע וקדשתו ע' תיבת גומא פ' וילך אי איכא בבע"מ וע' מנ"ח מ' רס"ט וא"כ כ"ג גם בצרעתו כל השנה כרגל זולת זה דאפי' נימא דכ"ג כרגל הוא ע"י הבאת הקרבן בכל יום ג"כ לא בטל הרגל אצלו כשנעשה בע"מ, שהרי מצינו כן בירושלמי פסחים פ"ד ה"א כתיב שם תזבח את הפסח בערב אין לי אלא הוא שלוחו מנין ת"ל ובשלת ואכלת כו' אינו בדין שתהא עסוק במלאכתך וקרבנך קרב הרי דיליף אפי' לא היו הבעלים בשעת שחיטת הפסח ששלחו ע"י אחר רק שהי' בשעת אכילה אסורין במלאכה א"כ הכ"נ כ"ג בע"מ אף שאין מקריב בעצמו יכול להקריב ע"י שליח אע"ג שמבואר בתו"כ דעשירית האיפה של כ"ג והדיוט שמביאין בתחלת חינוכם עובדה הכהן בידו ובמנ"ח מ' קל"ו כתב דאפשר ג"כ ע"י שליח ואני הבאתי ראי' לזה מפורש במו"ק (ט"ו) ונדפס בשמי בס' גאו"צ לזבחים בקונטרס החרש והמסגר עיי"ש, אבל עכ"פ עשירית האיפה שמביא כ"ג בכל יום בודאי לא הי' צריך להביא בידו דוקא ומפורש בגמ' מנחות כ"א וא"כ אפי' בכ"ג שהוא בע"מ כל השנה כרגל אצלו כיון שמקריב ע"י שליח ושפיר יליף הש"ס דמצורע נוהג צרעתו ברגל ודוק. בכל האמור שיש בהם ביאור יפה ודברים נכונים: