חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן פט · א
ראיתי קונטריסו בדיני חיובי מצות הגר שפרט הכתוב בכמה מקומות ביחוד לרבות כדין ישראל הגם שממילא ידעינן בכל מקום שגר חייב במצות כישראל וכבר כתב בס' התוה"מ לתו"כ פ"א אות קצ"א ע"ד הפשט והוסיף כ"ת לבנות דיק לתת נימוקו עמו בכל מצוה ע"ד פלפול הלכה ומצאתי בו חכמה ומלאכה מעשה חושב והגם כי לביאור תוה"ק יתיישב על הלב ע"ד הפשוט בלא פלפול אבל כבר ארז"ל קוב"ה חדי בפלפולא:
והנה נמנע ממני לתת עיון בענינים אלו מטעם האמור וארשום רק מה שראיתי בהעברה בעלמא מ"ש ליישב מה דצ"ק במלאכת שבת וגרך אשר בשעריך ובמכילתא זה גר צדק, שהוא עפ"ד הפוסקים דמחמר ליתא בבהמה שאינה שלו ע"כ הו"א בגר שקנה בהמה בעודו בגיותו לא מקרי שלו להשטמ"ק כתובות (ט"ו) דנכרי אין לו חזקת ממון והביא מס' צ"פ שכתב דאף למ"ד גזל עכו"ם אסור מה"ת זה רק משום דמי החפץ לא משום העצם והיינו הא דב"ב (נ"ד) ב"נ מכי מטי זוזי לידי' אסתלק לי' עכ"ד, וזה לא מתקבל מלבד דגוף חידושו של הצ"פ צ"ע וביאור, אבל על כל אופן מאחר שכבר נתגייר והוא ישראל גמור הרי כבר זכה בקנין החלטי גם במה שכבר קנה בגיותו ומהיכי תיתי שלא יהי' מקרי שלו לעבור באי' מחמר אתמהה ובכל אופן קשה כל אלה לנעוץ ולכוון זה בביאור הכתוב: