אור ברסלב
חזון נחום סימן פה › ט

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן פה · ט

ח

ובראיית התו"ח דהקדיש ס"ת מבטל מ"ע הוא ממ"ש הר"מ לגבי מלך כשהניחו לו אבותיו ונאבד צריך לכתוב שני ס"ת א"כ ה"ה ביחיד הכותב ס"ת ונאבד צריך לכתוב אחרת ובשו"ת מהר"י אשכנזי הקשה ע"ז דשאני במלך שצריך שיהי' לו בתמידות שני ס"ת משא"כ בהדיוט דעיקר מצותו שיכתוב ויתחדש על ידו ס"ת ומיד כשכתב הרי קיים המצוה ואפי' למ"ש הרא"ש דעיקר המצוה לכתוב כדי ללמוד בה מ"מ ע"כ שיש בכתיבת ס"ת שני חלקי מצוה א' להמציא ס"ת חדש ועוד לקרות וללמוד מתוכה וא"כ מיד כשכתב הרי נתקיים חלק הראשון ומה שנוגע למצות לימוד הרי יכול לקיים בשל אחרים וכי נצטוה דוקא ללמוד מתוך שלו עכ"ק:

ולענ"ד יתכן שי"ל דבאמת המצוה שילמוד מתוך ס"ת שכתב לו אע"ג דמצות כתיבה כבר נעשה מ"מ לא חלפה ועוד מצותו נמשך על כל שעת לימודו אח"כ דכזה מצינו בחולין (ס"ז) דרני דבשרא אסורין דכוורי שריין ושי' הר"מ דתולעים של בשר אפי' לאחר מיתה אסורין ומבואר מדברי הה"מ דמצות שחיטה הנעשה בבשר מתירתו תמיד שהוא דבר הנמשך והני דלא מהני שחיטה חזרו לאיסורן ועיין אנ"ז או"ח סי' תפ"ג שביאר זה ולפי"ז יתכן דה"ה לגבי מצות כתיבת ס"ת שהוא לתכלית הלימוד דכתיב ולמדה את בנ"י שימה בפיהם הכתיבה הוא מצוה נמשכת בכל עת שלומד בס"ת זה מתעורר קיום המצוה של כתבו לכם ובנאבד הס"ת נתבטל הנמשך ודוק:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה