אור ברסלב
חזון נחום סימן פה › ד

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן פה · ד

ג

אבל יותר יש להסביר ולהעיר חדשות בזה, דהנה בדין המחבר והמהרי"ק ז"ל דבס"ת אין הציבור יכולין להחזיק בו מטעם שהמנהג כן, לכאו' ק"ל למה צריכי לבא לטעם מנהג הא בלא"ה מן הדין כן מדאמרי' בשבועות (מ"ו) דרבא אפיק זוגא דסרבלא וספרא דאגדתא מיתמי בדברים העשויין להשאיל ולהשכיר ובתוס' שם דכש"כ שאר ספרים דהוי בכלל דברים העשויין להשאיל ולהשכיר, וא"כ איך יש מקום שיוכלו הצבור להחזיק בס"ת מפני שהבעלים הניחו שמה הא בדברים העשויין להשאיל ולהשכיר אין המוחזק יכול לטעון לקוח הוא בידי ונאמנים הבעלים להוציא מידו בכה"ג שראו אותו עתה בידו שאין לו מיגו דהחזרתי, אך י"ל דבאמת שי' רש"י ז"ל בשבועות (מ"ו) דשאר ספרים ל"ה מדברים העשויין להשאיל ולהשכיר וראיתי בד"ג כלל ע"ד שהעתיק מ"ש הג"ו כלל ג' דס"ת הוי לכ"ע מדברים העשויין להשאיל ולהשכיר עכ"ד. ונראה דמ"ש לכ"ע שכוון לפלוגתת רש"י ותוס' הנ"ל דבס"ת כ"ע מודי והטעם נראה עפי"ד המהרי"ק הנ"ל שכן המנהג שנותנין ס"ת לביהכ"נ לפי שעה בשאלה וא"כ מתורץ קושיתו דבאמת הן הן דברי המהרי"ק ז"ל דמשום שהמנהג כן ממילא דין ס"ת כדברים העשויין להשאיל ולהשכיר לכך אין הציבור יכולים להחזיק בו ודוק:

ומה יפה עולה עפ"ז חילוקו של הש"ך בסי' רנ"ט הנ"ל לחלק בין ס"ת לכלי כסף, משום דרק ס"ת הוי מדברים העשויין להשאיל ולהשכיר כעין ספרא דאגדתא המפורש בגמ' משא"כ כלי כסף שאין המנהג להניחו בביהכ"נ ל"ה כדברים העשוין להשאיל ולהשכיר ודוק כי נכון:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה