חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן פד
ב"ח ג' עקב תרפ"ט.
כבוד הרב הה"ג החו"ב מו"ה יוסף ראקער נ"י דומ"צ בק' ראזוודאב:
ע"ד שאלת הס"ת כפי ראות עיני בהיריעה אין על האות צורת ל' כלל א"כ הוי כדין ה' של שם שכרעה נוגעת ממש בגגה המבואר ביו"ד סי' רע"ו שמותר למחוק, זולת מה שיש לדון במ"ש בחי' רע"א שם משו"ת ג"ו דאף בס"ת דל"ב כסדרן מ"מ השה"ק צריך להיות נכתב כסדרן, אבל כבר כתבו בשו"ת האחרונים שאין להחמיר בדיעבד וכן בדע"ק ושו"ת בי"ש הכריעו להקל וכעת עלה בדעתי שיש להביא ראי' מן הש"ס דשה"ק ל"ב כסדרן דבגיטין נ"ד בההיא דאמר ס"ת אזכרות שלו לא כתבתי לשמן נאמן להפסיד שכרו ומקשה וליעבר עליו בקולמס ולקדשי' נימא דלא כר"י, וק"ל דידוע מ"ש בבני יונה דאם כתב שם סתמא ולא כוון לקדשו ונזכר בגמר כתיבת השם דרוצה להכשיר משום דקידושו וגמרו באין באחד אבל בפ"ת סי' רע"ו סק"ג הביא מהלבוש ותפל"מ דלא ס"ל הכי ותלו לה בב' תי' הש"ס ריש זבחים בסתמא ולשמה אי אמרי' הוכיח סופו על תחלתו ולפי"ז דלא מהני קידוש באות האחרון למפרע שיתקדשו עי"ז האותיות הראשונים, ומ"מ האות האחרון לעצמו שנכתב לשמה הוא קדוש כמו שכל אות קונה קדושה לעצמו בכתיבתו לשמו, דא"א לומר שגם האות האחרון אינו קדוש לעצמו עד שיגמר את השם ויתקדש למפרע שהרי כבר אמרנו דלא אמרי' בזה למפרע קדוש, ומעתה נמצא בכה"ג שכתב רק אות האחרון לשמה אין תקנה לו בתפילין דבעי כסדרן להעביר בקולמס לשמה על השה"ק מרישי' לסיפי' כסדרן שהרי גם עתה יהי' שלכ"ס שמכיון שהאות האחרון כבר קדוש מתחלה קודם העברת הקולמס ממילא שנפסל האות הראשון גם אחר העברת הקולמס דאכתי הכשר האות האחרון קדום ומפורש כן במכלתא סו"פ בא כתבן שלכ"ס יגנז ומשום דאין תקנה בהעברת קולמס ולעיל סי' ט"ו הארכתי בפרט זה בפנים מסבירות ותמהתי אמ"ש בשו"ת א"י ח"א סי' ק"ו שיש עצה בפסול שלכ"ס להעביר בקולמס והוא לפלא, ולפי"ז מאי מקשה הש"ס בגיטין וליעבר בקולמס וליקדשי', הא משכחת דמה שאמר הסופר אזכרות שלו לא כתבתי לשמן היינו שלא כתב תחלת האזכרות לשמן אבל האותיות אחרונות של השם כתב לשמן דבכה"ג גרע יותר דלא מהני העברה בקולמס משום פסול שלכ"ס דאמר במכלתא כתבן שלכ"ס יגנז אלא ש"מ דבס"ת גם באזכרות אין פוסל שלכ"ס והיא הערה עצומה. וכבר הבאתי דעת האחרונים כן שאין להחמיר בדיעבד בס"ת מדין שלכ"ס גם בשה"ק לכן נראה שאפשר לתקן ע"י מחיקת הלמ"ד באופן שיסכים לנו עוד רב מובהק בהוראה:
ואודות השאלה בשמות הכפולים אין רצוני להכניס א"ע בהיתר של קדירת השם משום שבד"ח ח"א סי' נ"ו נראה כחולק אח"ס סי' רס"ד ורע"ב ומחמיר בזה:
בענין מ"ש בנוב"ת יו"ד סי' קפ"א שבזיון הוא שיהי' שה"ק נכתב לפרט השנה ובמ"פ כתב ע"ז שאין לו מקור בש"ס, לענ"ד הגם שהנו"ב ז"ל כתב זה מסברא דנפשי' רוה"ק דבר בו שמקורו טהור בש"ס סנהדרין (מ"ג) למה נקוד על לנו ולבנינו כו' ובפירש"י ותוס' שהי' לו לנקוד את הנקודה הזאת על לה' אק' אבל לאו אורח ארעא לנקוד את השם עיי"ש הרי הדבר מפורש ודוק: ידידו.