חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן עז · ה
אך הנה בחו"מ סי' רי"ב וביו"ד סי' רנ"ח הביא ב' דעות אי בצדקה מהני מה שגמר בלבו ואף שהרמ"א מסיים שיש להחמיר כסברא הראשונה הנה סברא הראשונה היא דעת המרדכי פ"ק דב"ב ושם לא נאמר כלשון הש"ע חו"מ שקנה קרקע אדעתא שיעשנו הקדש זולת בשו"ת הרא"ש כלל י"ג נודין השאלה בעובדא כזו אדעתא שיעשנו הקדש והרי דעת הרא"ש באמת בצדקה ל"ה כהקדש ולא מהני מחשבה א"כ אף דלהרמ"א ז"ל עיקר כסברא הראשונה היינו לעיקר הדין דמהני מחשבה בצדקה אבל לא לענין גמר בלבו להוציא בשפתיו כגון אדעתא שיעשנו הקדש ועכ"פ י"ל דבצדקה כה"ג הוי ס"ס לפטור: