אור ברסלב
חזון נחום סימן עו › טז

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן עו · טז

טו

כת"ה הביא מס' מ"פ לחו"מ סי' קפ"ג בישוב פירש"י בב"מ י' במתני' הסותר לפירש"י בגמ' ד"ה אלא [שהבאתי לעיל אות ו'] משום דהגמ' אזלא למ"ד מגביה מציאה לחבירו קנה חבירו וכמו שביאר שם טעמו של דבר הוא תמוה דאכתי לא מתרצא מה שסותר גם לפירש"י שם ד"ה סיפא דאזלא למ"ד ל"ק חבירו, גם מה שתי' כת"ה עפ"י קו' הט"ז אע"ז סי' ל"ח דאס"ד בנותן מתנה לחבירו יכול לחזור תוכ"ד א"כ מאי מקשה הש"ס שם תחלה דסיפא למ"ל והרי אי לאו תחלה רק שרוצה לחזור תוכ"ד הי' יכול, ותירץ הקצה"ח סי' קצ"ט דל"ש כאן חזרה תוכ"ד כיון שלא הי' של המגביה לעולם שלא כוון לזכות לעצמו, ולפי"ז לא יכול רש"י ז"ל לפרש דאפי' נתכוון לזכות לעצמו קיהיב לי' לשום מתנה שהרי באופן זה הי' מועיל חזרה תוכ"ד, הנה מלבד שלא תי' עדיין הסתירה מפירש"י במתני', הנה דברי הט"ז עולים שפיר על קו' הש"ס תחלה דסיפא למ"ל ויפה הק' הט"ז שהרי אי לא דאמר אני זכלה בה תחלה הי' יכול לחזור תוכ"ד משא"כ לפי האמת דתני במתני' שאמר אני זכיתי בה תחלה איך שייך לומר שוחזר תוכ"ד אחר שטוען תחלה:

סיומא דפסקא בנידון שאלתינו נלענ"ד בהשקפה ראשונה שאין היתר למה שכבר הוציא הנודר מרשותו עכ"פ שאין להתיר לכתחלה: ידידוש"ת.

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה