אור ברסלב
חזון נחום סימן עו › ח

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן עו · ח

ז

ובהסבר פלוגתת שני התלמודים אי הקדש הוי כמכר לענין גביית מע"פ י"ל לפי דאמר בגיטין (נ') דמע"פ אין גובה ממתנה דהוי כמכר משום דאי לאו דאית לי' הנאה מיני' לא יהיב לי' מתנה ולכך כי פסידא דלקוחות דמי, ולפי"ז גם לגבי הקדש אי אמרי' דהוי כמכר משום דאתעביד להנותן נייח נפשי' דמצוה אע"ג דמשום נייח נפשי' דא ליכא פסידא להקדש מ"מ כיון דעכ"פ הקדש נקרא מכר שוב אמרי' לא פלוג בין מתנה למתנה דשניהם הוי כמכר בהדיוט והקדש וכבר הביא בשער משפט סי' קי"א מחלוקת הראשונים ז"ל דלא פלוג חז"ל בתקנתן בין מתנה לאחר או לבנו, ולפי"ז בהקדש דעכ"פ שם מכר לו ע"י נייח דמצוה אף דליכא פסידא להקדש מ"מ בזה ודאי לכ"ע אמרי' לא פלוג במכר, ומשא"כ לשי' הירו' דהקדש לא נקרא מכר ומשום דלא סבירא לי' דע"י נייח דמצוה יהי' נקרא מכר, ומעתה מתורץ קו' המח"א הנ"ל על המחבר בסי' קכ"ה דבמתנה לעניים הולך כזכי שהוא נגד הירו' דמגילה הנ"ל, ולהאמור מיושב שפיר דהירו' לשיטתו דהקדש אינו כמכר ולא אמרי' דמשום נייחא דמצוה יהי' חשיב כמכר וחוב כיון דמלל"נ לכך שפיר ס"ל גם בהקדש עניים ל"ה הולך כזכי משא"כ אליבא ש"ס דילן ודו"ק:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה