חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן עה · יג
עד כה דברנו משי' הרמז"ל ופירושו למתני' דמקואות פ"א דשתה הטמא ושתה הטהור טמא כו' שהוא רק משום נגיעה ברצון אבל הרע"ב והר"ש ז"ל ס"ל כשי' הראב"ד הנ"ל ופירשו המשנה דחשש דשמא שתה הטהור אותה טפה שנפלה מפיו של טמא וטמאה כל המשקין שבפיו, אך בתוס' רע"ק הקשה דבמשנה ג' אמר נפלו מים טמאים ושתה טהור טמא, ולפי' למה נצרכה דכבר אשמעינן לה מרישא דשתא טמא דחשש משום הטפה שנפלה מפיו של טמא והוי ג"כ מים טמאים והניח קו' זו בצע"ג: