חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן עג · ג
רק אפי' באופן שהי' בנידון שאלתינו חשש שאובין שנוטפין מן הכותלים להבור, ואף דהוי מיעוט שאובין בהמשכה הי' לנו לחוש לכאו' למ"ש ברמ"א סעי' מ"ד דאם המשיך תחלה מים פסולים ואח"כ הביא עליהן רוב מים כשרים לא מהני, אבל הנה הגם שדעת הר"מ כן כפי שהביא הב"י משמו אמנם הרי הר"ש מקואות פ"ד מ"ד והביאו ג"כ בב"י כתב בהדיא דמדלא מפליג במתני' ובתוספתא משמע דאין חילוק בין באו הכשרים למקוה קודם השאובים ובין באו השאובים קודם לעולם מטהרין ברביי' והמשכה עכ"ל וראיתי מי שהביא ראי' מדברי התה"ד שהביא בב"י בהכשר מקוה ע"י עפר שכתב דאע"ג שנמשך מי שאובין מן העפר נטהר ברביי' והמשכה הרי דס"ל דאפי' בכה"ג דהשאובין קדמו נטהרו ברביי' והמשכה והוא כדברי הר"ש, כן ראיתי ג"כ במשנה אחרונה שם שכתב להקשות על הרמ"א הנ"ל שהעתיק חילוק הראשון של הב"י שאם קדמו השאובין לא מהני המשכה וקשה דלמה החמיר בזה כיון שהר"ש מיקל להדיא ובדברי הרמב"ם ג"כ אינו מוכרח ובשאובין דרבנן שומעין להקל עכתו"ד עיי"ש, ולענ"ד אין קו' על הרמ"א ז"ל ובמחכ"ת של בעל המשנה אחרונה אשתמיטתי' דברי הר"ש עצמו דמקואות פ"ב מ"ז שהעלה דין זה בספק שעל דין זה דבעינן קדמה רביי' להמשכה כתב וז"ל ושמא לא שנא ובתוספתא משמע דאין חילוק כמו שאפרש לקמן בפ"ד כו' עכ"ל וא"כ אין קו' על הרמ"א שלא החליט כהר"ש אחר שהר"ש עצמו לא החליט, אך בנ"ד הרי איכא עוד כמה צדדי קולא מה שנפלו שלא בכוונה ודעת הראב"ד ז"ל הביאו הש"ך סקצ"ו דשלא בכוונה אפי' שאיבה כולה בהמשכה כשרה א"כ עכ"פ במיעוט שאובין אפי' קדמו השאובים יש להכשיר וכמו"ש במהרש"ם ח"א סי' קכ"ב שהביא כ"ת, וגם מחי' רע"א בש"ך סקצ"ט דמיעוט המשכה בתחלה דפסול הוא רק להצטרף למ"ס אבל אם יש מ"ס בלעדם כשר ובפרט שלא נודע בנ"ד אם נפלו ג"ל מים בבור מקודם שבאו מ"ס מי גשמים, ע"כ מכל הני טעמי פשיטא שאין לחוש כלל והמקוה כשרה בלי חשש ופקפוק כלל: