חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן עג · ב
זולת אפשר שבא לחוש שהזיעה בא ג"כ מן האנשים הטובלים והוי המקוה בא ע"י אדם וכדין התוספתא בלגיון העובר ממקום למקום וזילפו בידיהם וברגליהם ג' לוגין דפסול משום תפיסת ידי אדם, ואע"ג שהוא רק זיעה מן האדם מ"מ אחר שטבל והזיע חשוב כמים וכמתני' דמכשירים פ"ב מ"א דבא במים שאובין והזיע זיעתו טמאה אבל גם זה אינו דבנ"ד רחוק המציאות הוא שמזיעת האדם יתקבץ ג' לוגין מים אל הבור במשך ימים אחדים עד שיתמלא הבור מ"ס ממי גשמים, ועוד דאפי' יהי' כן ג"ל מים מזיעת האנשים אין בזה משום תפיסת ידי אדם כיון שבא הזיעה אל הכותלים ומשם נופלים אל הבור וכמפורש בתוספתא הביאה בב"י ר' יוסי אומר זילף בידיו או ברגליו ג"ל למקוה פסל הוליכו עם הקרקע כשר וא"כ הכ"נ אין בזה משום תפי"א, מלבד דאיכא בזה דעת הראב"ד הביאו הב"י דתפיסת ידי אדם אינו פוסל בג"ל וכשר עד מחצה ועיין ט"ז סקכ"ח וסקמ"ז, גם דעת הב"ח דאינו פוסל כ"א במכוין להפילו למקוה אבל אם נפלו מידו שלא בכונה הוי כנפל ממילא שלא ע"י אדם שכשר שע"כ א"צ לנקוב הדליים ששואבין בהן המקוה רק דלא קיי"ל כהב"ח בזה וכמו"ש בש"ך סקמ"ו, אבל בנ"ד הרי בלאה"כ ל"ה תפי"א כיון שהוליכן עם הקרקע דהיינו הכתלים: