חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן סט · יב
ובדברי הש"ך ס"ק ק"ח שהקשה על הרמ"א במה שהעתיק ממהרי"ק דאם בא ממעיין אינו פוסל בזחילה דאי מיירי בנפסק ממעיין דס"ל למהרי"ק דהוי כמעיין כבר נתקשו דברי המהרי"ק בש"ך סק"ל ע"ז העיר כת"ה דנראה להדיא שלא התיר הרמ"א רק בזה שאינו זוחל רק למעלה ממ"ס דאל"כ למה הביא ד"ז כאן ולא בעיקר דין זחילה בסעי' ב' והן דברי המהרי"ק שורש קנ"ו דממנ"פ אם נחשב לזוחלין כל המים העליונים והתחתונים כאלו כבר פסקו לגמרי מן המעיין א"כ ל"ה זוחלין בטובל למטה עכתו"ד היקרים:
ואמנם הממנ"פ של המהרי"ק אין לו ענין לכאן דמהרי"ק לא קאמר רק אחר החלט שיטתו דהופסק ממעיין יש לו עדיין דין מעיין קודם שנחו מחיותן, ע"ז כתב דלא מיבעי' למעלה מן הסדק שלא נחו המים רק אפי' מה שלמטה מן הסדק דאפשר לומר דמקרי נחו מחיותן א"כ ממנ"פ לא מקרי זוחלין אם לא ננערו המים התחתונים לצאת. אבל כ"ז רק אחר הנחת יסודו של המהרי"ק דנפסק ממעיין יש לו דין מעיין, אבל השתא לפי"מ שהקשה הש"ך לסתור דברי המהרי"ק ממילא ליתא לממנ"פ דאפשר דאפי' בלמעלה ממ"ס יש דין זוחלין משום דהתחתונים ננערו לצאת ואי דא"כ עדיין לא נחו מחיותן ויש להן כח חיותה של מעיין מה בכך אחר שהש"ך כבר דחה לדברי המהרי"ק לגמרי ואין עושה מזה ספק כלל שיהי' חזי לאצטרופי לס"ס בלמעלה ממ"ס ועוד אדרבה לפי שי' הרא"ש דלמעלה ממ"ס אין פוסל זוחלין אין מקום לחידוש המהרי"ק כמו"ש בשורש קנ"ו דהראב"ד דס"ל בנפסק המעיין הוי כמקוה יתרץ המשנה דג' מקואות עפ"י שי' הרא"ש ע"כ לא אדע מה קשה לו בדברי הש"ך ז"ל שצודקים מאוד לפי שיטתו: