חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן סט · ט
ומעתה ע"ד הוכחת הד"ח דאפי' בזוחל לפנים מקרי זוחלין וראייתו מהוכחת הריב"ש דבבאין ושבים המים ל"ה זוחלין מדלא פליגי רבנן ברגליו נוגעות במים רק מטעם דטופח להטפיח ל"ה חיבור ולא מטעם זוחלין מזה המציא הד"ח דאפי' בזוחל לפנים הוי זוחלין דאל"כ הרי משוה"כ לא אמרו רבנן טעמא דזוחלין כיון שזוחלין לפנים, אבל לפי האמור באמת חדא באידך תלי' ושפיר קאמר הריב"ש דע"כ לא פליגי רבנן כ"א מטעם טופח להטפיח והרי אפי' טופח להטפיח חבור יאמרו מטעם זוחלין וע"ז אין לתרץ משום דזוחלין לא מקרי בזוחלין לפנים דז"א דאם נאמר דטופח להטפיח חבור באופן זה הרי ליתא לסברת הגר"א ז"ל בטעמא דמקוה באשבורן לפי שאין הנזחלין מערבין שהרי השתא אזלינן בס"ד דאפי' טופח להטפיח וגם נזחלין מערבין כשיטת ר' יהודה. א"כ דמקוה באשבורן הוא רק מגזה"כ ממילא אין חילוק בין זוחל מחוץ לפנים דמ"מ בשעה שזוחל אשבורן ל"ה, כ"ז לפי הס"ד אי ל"ה פליגי רבנן מטעם טופח להטפיח, אבל לפי האמת דקיי"ל טופח להטפיח ל"ה חבור לענין מקואות והא דמקוה אינו מטהר בזוחלין הוא רק משום דזוחלין ל"ה חבור שפיר יתכן דכה"ג שזוחל מחוץ לפנים ונשאר שם ל"ה זוחלין כיון שכן דרך הילוכו להתקרב ולהתחבר, ועיין תוס' עירובין (מ"ה) ד"ה ליקני שביתה באוקיינוס דאע"פ שהעבין שותין מאותן של מעלה שגבוה י"ט כיון שכל המים מחוברין יחד חשיבי כאלו מונחין בארץ עכ"ל וע' שבת (ח') מים ע"ג מים היינו הנחתו, הרי דאפי' המים הזוחלין לאוקיינוס ובשעה שעומד וזוחל חשיבי מחוברין מכיון שכל הנחלים הולכים לים היינו הנחתן להכ"נ משוה"כ בזוחל מחוץ לפנים י"ל ל"ה זוחלין וכדברי התשב"ץ ח"ג סי' ד' הנ"ל דזוחל לתוך הבית וכותלי הבית מערבין לא מקרי זוחלין ומתורץ ג"כ הערת כת"ה מהא דאר"י ים הגדול כמקוה שאין מטהר בזוחלין אע"ג שזוחל לפנים. ולמה שכתבתי ר' יהודה לשיטתו דטופח להטפיח חבור ול"ה טעמא דמקוה באשבורן משום דל"ה חבור, אבל לדידן שפיר יתכן דבזוחלין מחוץ לפנים דהוי חבור לא מקרי זוחלין לגבי מקוה טהרה ודוק כי חריף: