חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן סט · ד
והנלע"ד בעיקר ראיית הד"ח ובהערת כת"ה דבאמנה דבר זה אי בזוחל לפנים ונשאר עומד שם אי מקרי זוחלין בשעה שזוחל נראה דתלי' בטעמו של דבר מה דמקוה אין מטהר אלא באשבורן דלפי דרשת התו"כ מקרא דאך מעיין וגו' דרק מעיין מטהר בזוחלין אבל מקוה באשבורן בלי שנדרוש טעמא דקרא אז בודאי אין חילוק ואמרי' דאפי' בזוחל לפנים אין מקוה מטהר דמה לי אם זוחל מפנים לחוץ או מחוץ לפנים מ"מ אשבורן דקוו וקיימא לא הוי דבשעה שזוחל לא קיימא אבל למאי דדרשינן טעמא דקרא כמו"ש הגר"א ז"ל בסי' ר"א סק"ו וס"ק צ"א בטעם דמקוה אינו מטהר אלא באשבורן משום דכל זוחלין ל"ה חיבור כמו קטפרס ומבואר בש"ע סעי' ס' שאין הנזחלין מערבין א"כ ליכא צירוף מ"ס ומעיין דכשר בזוחלין משום דמעיין מטהר בכ"ש וא"צ צירוף ע"ש והוא עפי"ד הריב"ש סי' רצ"ב דמה שנזחלין אין מערבין הוא אפי' בלא קטפרס אין עושין ערוב ע' ח"ס סי' ר"ט ומהר"ם שי"ק סי' ק"צ, לפי"ז הטעם שפיר יש סברא לחלק דרק בזוחל מפנים לחוץ אין מקוה מטהר דכיון שזוחל והולך מהמקוה דלרחוקה קאי אין עושה חבור וצירוף עם המקוה, כעי"ז שכתבו התוס' (קידושין ה') ד"ה מה דליכא למימר מה הוי' בביאה אף יציאתה בביאה שלהתרחק ממנה הוא מגרשה והוא כסברא הנ"ל שלא יתכן במעשה הריחוק שיעשה פעולת הקירוב וחיבור ומשא"כ באינו זוחל מפנים לחוץ רק בהיפוך מחוץ לפנים שדרך הילוכו לקירוב שפיר מהני מקוה לטהר אפי' בשעה שזוחל דעושה חיבור וזה יהי' סברת התשב"ץ וס' מי השלוח דבזוחל לפנים מקוה מטהר: