חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן סז · ט
וראיתי מה שכתבתי במכתבך בישוב קו' זו ע"ד פלפול יפה עפ"י מתני' דמקואות פ"ח האשה ששימשה ולא כיבדה את ביתה ירדה וטבלה כאילו לא טבלה ובר"ש הקשה על י"מ שהיא מטעם חציצה מנדה (מ"א) דמשני כשטבלה לשימושה דמהני טבילה באינה מתהפכת ותירצת דמתני' דמקואות איירי שהש"ז בבית החיצון וכמו"ש הרמב"ן נדה (מ"א) משא"כ בנדה (מ"א) שהש"ז במקור דהוי בלוע ל"ה חציצה להנו"ב כנ"ל ולא תיקשי במתני' דמקואות דאם הש"ז בביה"ח תיפוק לי' מטעם פולטת, ז"א למ"ש התוס' נדה (מ"א:) ד"ה וסבר דהיכי שלא הי' הש"ז בבית הפנימי אלא בביה"ח ליכא משום פולטת ועוד דאפי' פולטת מפנימי לחיצון מבואר בפירש"י שם (מ"ב) בהא דפריך והא טומאה בלועה הוי דלא שייך לטמא בפנים כבחוץ אלא בשעת עקירת דם ממקור ואח"כ אינו מטמא אלא מכח מגע ומשא וא"כ בש"ז דליכא טומאת משא ליכא עכוב לטבילה כ"א מטעם חציצה כדברי הי"מ וע"כ כתבת בישוב קו' הנ"ל דלאביי דס"ל דאותו מקום בלוע עכדס"ל ג"כ דאפי' בלוע חוצץ ממתני' דמקואות הנ"ל דהוי כלא טבלה דאפי' שהיא בביה"ח מקרי בלוע לאביי וע"כ לא אמר הש"ס נפ"מ זו דאיירי התם בפלוגתא דאביי ורבא עכתו"ד הנעימים ומושכלים, אבל לדבריך תיקשי בנדה שם (מ"ב) דפריך בירידה אמאי טמאה טומאה בלועה היא והיינו דאי משום טומאת מגע טומאת ערב היא ומהני בטבילה כפירש"י והשתא מאי קו' הרי י"ל דלכך בירידה טמאה דלא מהני הטבילה משום חציצה כיון דכל קו' הש"ס הוא רק לאביי דס"ל דאותו מקום בלוע הוי כמו"ש שם והרי אליבא דאביי אף בלוע חוצץ בש"ז וה"ה בדם ועכצ"ל הטעם דמהני טבלה לשימושה דל"ה הש"ז חציצה אין זה מטעם בלוע לחוד כ"א ג"כ מטעם דלח אינו חוצץ וזה שהקשה הר"ש במתני' דמקואות פ"ח הנ"ל על הי"מ מכאן דמהני טבלה לשימושה והיינו משום דלח אינו חוצץ ולכך שפיר מקשה הש"ס (בד' מ"ב) בירידה אמאי טמאה דגם בביה"ח ל"ה חציצה משום דהוא לח ודוק:
ואכתי יש להעיר קצת עפ"י רמ"א סי' קצ"ח סעי' י"ד דמקפדת אפי' לח חוצץ א"כ מאי מקשה הש"ס הא י"ל דבירידה שהדם בביה"ח מקפדת וגם לח חוצץ וי"ל]: