חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן סז · ו
ובמק"א הערתי בנוגע לזה בזבחים (פ"ה) וכולן שעלו חיין ירדו הא שחוטין לא ירדו כו' וקשה הרי בזבחים (ק"י) בהא דמקריב קדשים ואימורין בחוץ חייב מקשה הש"ס והאיכא חציצה ומשני רב מב"מ אינו חוצץ וא"כ הא תינח באימורין ובשר דהוי מב"מ ועיין בס' הארוך לש"ך שהמגיה העיר מכאן לסייע לשי' הפוסקים בחלב ובשר הוי מב"מ ועיין ש"ך יו"ד סי' צ"ח במ"ש דבשר שמן ודאי הוי מב"מ א"כ י"ל דאין ראי' משום דסתם קרבן היא שמן דאומרין לו הבא שמינה לכתחלה ע' מנחות (ס"ד) עכ"פ זה רק לגבי חלב דל"ה חציצה משא"כ בשחוטין שעלו עם עורן ע"ג מזבח איך נעשו לחמו של מזבח שלא ירדו נהי דפסולה א"צ הפשט מ"מ מב"מ ל"ה וחוצץ העור דלאו בר הקרבה והיא קו' גדולה, ועכצ"ל דפשיטת הש"ס שגם העור אינו חוצץ דהוי רביתי' דבהמה וכגמ' דיבמות הנ"ל דעובר היינו רביתי' ומאז כתב לי הגאון מהרש"ם ז"ל לתרץ כן הקו' הנ"ל שהקשיתי לו בילדותי אבל לפי האמור צ"ע דנראה דבשחוטין לש"ל היינו רביתי' ועיין חולין (ע"ג) לענין שחיטה עושה ניפול והכ"נ ל"ה העור יותר רביתי' דבהמה וא"כ כש"כ בנוגע לנ"ד בטבעת הניתן באותו מקום שהיא דבר זר שאין לו שייכות אל הגוף כלל ודאי צ"ע הרבה אם שייך לומר סברת היינו רביתי':