חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן סה · ב
עוד י"ל דהנה במ"ש הרמב"ם והרא"ש אי הצנועות בודקות א"ע נראה דכבר נודע מ"ש הש"ס בחולין (קל"ד) דבאיסור כרת לא אזלינן בתר חזקה, ומבואר כן בירושלמי פסחים הביאו הפרמ"ג לה' טריפות אבל הנה המפורשים הקשו על זה מהא דנדה (ט"ו) דהבאים ממדה"י נשותיהם הם בחזקת טהרה ומהא דאמרי' דכל לבעלה ל"צ בדיקה הרי דאפי' באי' כרת אזלינן בתר חזקה ומהא דיבמות (קי"ט) דאמר רבא מ"ל איסור לאו מ"ל איסור כרת, עכ"פ מבואר דאם נאמר דבאי' כרת לא אזלינן בתר חזקה בודאי מחוייבות לבדוק א"ע ואפי' אי אזלינן בתר חזקה גם באי' כרת מ"מ אי רק מחלקינן בין אי' לאו לאי' כרת, שוב י"ל דלגבי איסור נדה שהיא בכרת עכ"פ היא מדת צניעות לבדוק א"ע ואינו דומה לכל איסור לאו דמוקמינן אחזקה וליכא גם זהירות וצניעות, והנה ביבמות (פ"ב) אמר רבה רישא אי' לאו סיפא אי' כרת ומקשה והא רבא הוא דאמר מה לי אי' לאו מה לי אי' כרת, עיין נוב"ק או"ח סי' פ"א בגי' הש"ס כן, וא"כ מתורץ קו' הרז"ה דשפיר אתי' בעי' דר"א לר"ה דס"ל כרבה ברי' דמחלק בין אי' לאו לאי' כרת דלדידי' הצנועות בודקות א"כ ל"ה אונס ודוק: ידידו דושכגת"ה בכבוד והוקרה רבה.