חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן סג · ל
ובדברי הר"מ פ"ח מעכו"ם בהשתחוה לחצי דלעת וחצי האחר מעורה בו הר"ז אסור מספק שמא זה כמו יד לחצי הנעבד והראב"ד השיג עליו דלא אמרי יד אלא לענין טומאה ולא לענין איסור, הנלע"ד דהדבר תלי' בפלוגתא דחולין (קי"ח) אי יש יד להכשר דמ"ד יש יד משום דהכשר תחלת טומאה היא, ולפי"ז הכ"נ לגבי ע"ז דכל טומאת ע"ז נצמח מן האיסור דאי לאו שנאסר מדין ע"ז ליכא ענין טומאה כלל כמו דאמר בע"ז (נ"ב) עכו"ם גופא לא מיבעי' לי' כיון דאיסורא בטיל טומאה נמי בטלה ע"כ האיסור תחלת טומאה הוא והר"מ לשיטתו בפ"ה מטו"א דיש יד להכשר ע"כ פסק ג"כ דיש יד לאיסור של ע"ז שהוא אי' תורה והוא דאיבעי' להש"ס בהשתחוה לחצי דלעת אי יש יד לאיסור וכתב הר"מ שהר"ז אסור מספק:
[ונראה לכאו' דר' יוחנן דאמר בחולין (קי"ח) יש יד להכשר ומשום דהכשר תחלת טומאה הוא לשיטתו אזיל בסנהדרין (פ"ו) דאמר גנבה אתחלתא דמכירה הוא והיינו כיון שא"א זה בלא זה וכה"ג דכתובות (ל"א) כיון שא"א להנחה בלא עקירה ובתו"י שם דאז התחלת האי' וע' סוטה ב' לר"א דסתירה אתחלתא דטומאה ובב"ק ע"ד ס"ל ג"כ לר' יוחנן דהכחשה תחלת הזמה והוא מתאים לשיטתו דהכשר תחלת טומאה כנ"ל]: