חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן סג · יג
ומתורץ בזה גם קו' המח"ל בחי' לע"ז במה דמשני הכא באומר בגמר זביחה הוא עובדה והק' דממנ"פ אי בתחלת שחיטה אמר כן הרי מכי שחט פורתא כבר נעשה מוקצה לע"ז וא"ר לפאה"מ ואי שאמר בסוף שחיטה דבגמר זביחה עובדה הרי כבר נעשה בע"מ בשעה ששחט בה רוב שנים וקיי"ל בש"ס ע"ז (נ"א) דשוחט בהמת בע"מ לע"א פטור ומוקי לה במחוסר אבר דל"ה כע"פ והכ"נ בגמר זביחה דאמר לעיל (ל"ב) דריאה כמאן דמנחא בדיקולא הוי מחו"א, ולהנ"ל מתורץ שפיר ממנ"פ דלמ"ד השוחט בע"מ פטור הרי בלאה"כ ל"ק קו' הש"ס די"ל כקו' התוס' דמיירי דלא שחט לפני ע"ז ורק דהש"ס מקשה אליבא דריב"ב דלא בעי כע"פ ול"ב ג"כ לפני ע"א א"כ לדידי' גם השוחט בע"מ חייב ושפיר משני הש"ס, ודוק כי חריף: