אור ברסלב
חזון נחום סימן סג › ג

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן סג · ג

ב

ובאמת לכאו' עפ"י דעת הר"מ סגר בעדינו הש"ך ז"ל דרך היתר לכתחלה בהנהו נרות של עכו"ם, שכתב הש"ך בסק"ג דלשי' הר"מ בפ"כ מעכו"ם דאפי' דבר שאינו קרב ע"ג מזבח אסור אם נמצא במקום עבודתן א"כ הנהו נרות אם הכניסום במקום עבודתן תקרובת נינהו ואין להם ביטול והב"ח כתב ע"ז ודבריו נכונים וכל בעל נפש יש לו להחמיר כו' אבל הנה מקורו של הר"מ ז"ל הוא מגמ' דע"ז (נ"א:) דאר"א ב"ח כל שהוא לפנים מן הקלקלין אפי' מים ומלח אסור ושי' המחבר כאן סעי' ה' דדוקא דבר שכיוצא בה קרב לגבי מזבח כגון מים ומלח אמרי' דלפנים מן הקלקלין הוי תקרובות ע"ז, אבל שי' הר"מ דמים ומלח מקרי אינו קרב למזבח מפני שאין דרך להביאם לבדם בלי דבר אחר כמו"ש הכ"מ:

ולכאו' שיש לתלות דבר זה בפלוגתא אי משום דקרב ע"י דבר אחר מקרי הקרבה דכה"ג פליגי בפסחים (נ"ו:) דאמר במכניסו לקיום ע"י ד"א קמיפלגי מ"ס שמי' קיום ומ"ס לא שמי' קיום, וע' פסחים (ו':) וכ"ת כיון דמינטר אגב ביתי' חשיבי והתנן כו' ותוס' חגיגה (כ"ו:) ד"ה כלי דטלטול ע"י ד"א ל"ה טלטול ומקרי עשוי לנחת וע' ע"ז (ל"ב) דפליגי ר"א ור"י ברוצה בקיומו ע"י ד"א:

אך בשי' הר"מ תיקשי מהא דע"ז (נ"א) דזרק מקל לפני' פטור ואינה נאסרת משום דל"ה כעין פנים זריקה משתברת וכ"פ הר"מ פ"ג ודוחק לומר שזה שלא במקום עבודתה וראיתי בשבילי דוד ליו"ד שעמד בזה ותי' דדוקא בדבר שאין דרכו לשמש ואמרי לדורן הובא שם מקרי תקרובת וכמו שהוציא זה הר"מ ממתני' דבשר היוצא אסור אף דלא שחטו שם משא"כ במקל וכה"ג שעושה בו איזה עבודה של שימוש, ולפי"ז ה"ה במ"ש הב"י כאן דלשי' הר"מ הנהו נרות נמי אם הכניסום במקום עבודתם תקרובת נינהו ולית להו ביטול, ולהנ"ל יתכן דשאני נרות שבאים לשמש להאיר ולא לשם דורן אפשר שיועיל ביטול גם לשי' הר"מ, ומ"מ צ"ע די"ל דזו עצמו שבאים להאיר לפני ע"ז מקרי דורן עכ"פ שהרי בלאה"כ שי' הריא"ז שהובא בש"ג דנרות ע"ז הוי תקרובת דהדלקה הוי כמו הקטרה ועיין שעה"מ ה' לולב בזה:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה