חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן סב · יא
כן ראיתי בשו"ת אמרי יושר ח"א סי' נ' הצריכים עיון לדעתי מה שכתב שם שנראה מהריטב"א ע"ז (י"ג) דכל איסור מהנה לע"א הוא משום רוצה בקיומו, ובזה יש קצת להעיר לפמ"ש הפר"ח או"ח סי' ת"נ דרוצה בקיומו הוא רק אי' דרבנן וכגמ' ע"ז (ס"ד) שאני ירושת הגר דאקילו רבנן שמא יחזור לקלקילו א"כ לפי"ז כל אי' מהנה לע"א יהי' רק דרבנן ובאמת איסורו מה"ת כדאמר בע"ז (י"ג) נהנה אסור מהנה לכש"כ והרי נהנה איסורו מקרא דלא ידבק בידך מאומה וגו' וכמו"ש בעצמו שם, עוד כתב שם שנראה דלא שייך אי' מהנה רק כשיש שם כבר ע"א ונותן לה מכס לצורכי ע"א אבל כשנותן מעות לבנות ע"א אולי ל"ש מהנה כיון דבשעה שנותן אין שם ע"א עדיין, ולא אבין איך יפרנס דברי הר"מ פ"ז הנ"ל ע"פ התוספתא וגמ' גיטין (מ"ד) דמוכר ביתו לע"א דמיו אסורין וברמ"א סי' קמ"ג ובט"ז דאסור למכור בית לע"א ואפי' באין הבית עצמו נעבד, והאיסור מבואר שהוא משום מהנה לע"א אף שעדיין אין שם ע"א, גם מה שכתב לחדש דלא שייך מהנה ורוצה בקיומו היכי שעי"ז ממעט תפלה שיתן ברצון פחות ממה שיתן בע"כ, תמיהני מתוס' ע"ז (י"ג) דר"ל דס"ל דמהנה מותר הוא רק בכה"ג שיש עי"ז בזיון לע"א נמצא לפי"ז דלר"י אפי' בכה"ג אסור ואין לך למעוטי תפלה יותר מזו שגורם לה בזיון, ע"כ לענ"ד כל דבריו שם צ"ע במחכג"ת:
מה שהזכיר כ"ת בדבריו בשם היש"ש ב"ק פ"ב דמה דאמר בנדרים פ' השותפין שהדירו זא"ז דמותרין בחצר שא"ב דין חלוקה דהוא דוקא בשותפין שקנו ולא באחין היורשין לא מצאתי זה ביש"ש וההיפך ידעתי משו"ת פנ"י ח"ב חו"מ סי' צ"ה שהביא משו"ת הר"ן סי' ל"ה שאין חילוק ואם לא כתב כ"ת בטעות ונמצא ביש"ש אנא יודיעני מקומו בדיוק (שוב חזר וכתב השואל שמקומו ביש"ש ב"ק פ"ה אות ל"ב (דף מ"ה) אבל חפשתי ולא מצאתי גם כתב שבס' ערך שי' חו"מ סי' קפ"ח הביא יש"ש הנ"ל ואין הס' אתי) כבר נמשכתי להאריך קצת הגם שבראש מכתבי גליתי שאכתוב בקיצור הוא מפני שרוב הדברים רחש לבי בשעת כתיבה: והנני ידידו דושהטוש"ת.