אור ברסלב
חזון נחום סימן ס

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן ס

סימן נט

לכבוד הרב הגדול החו"ב מו"ה צבי לוסטיג נ"י אבד"ק טארפא במדינת אונגארן: בהמשך תשובתי אליו ותשו' הנ"ל.

וע"ד הקו' שהביא משו"ת בי"צ ולק"ט בהא דמנחות (ו') הנ"ל דפריך למ"ל מן הבקר להוציא את הטרפה תיפוק לי' מק"ו דבע"מ, וקשה להתוס' זבחים (ע"ד) דלר"א דאמר מום בם הוא דלא ירצה אבל ע"י תערובת ירצה אתי' אפי' לתערובת חד בחד, ולהתוס' שם (ע"ז) דמדאו' מודו רבנן לר"א דמרצה א"כ הכ"נ מק"ו דבע"מ הו"א דגם טרפה בטל חד בחד עכ"ק ועיין שו"ת כוכב מיעקב סי' קי"ח בזה:

הנ"ל כעת לתרץ אקדים סוגי' דזבחים (ע"ג) דמקשה ולבטלי' ברובא ומשני בע"ח חשיבי ולא בטלי ונשאלתי מדברי הצל"ח (ביצה ג') שכתב לחדש דבנבלה מחיים וה"ה בטרפה למ"ד טרפה אינה חי' ל"ה בכלל בע"ח דלא בטלי א"כ הכא במתני' דכה"ז שנתערבו בטרפה הדרא הקו' דליבטלי ברובא, עשו"ת מהרש"ם ח"ג סי' קס"ט שהק' כן:

ונראה דיש להעיר לפימ"ש בשו"ת הרי"ם בחי' לזבחים לחדש דלא יועיל בטול בקדשים משום דהוי נראה ונדחה דקודם שנתבטל הי' פסול וא"א שהביטול ברוב יעשהו כשר למפרע עוד קודם הביטול ולש"ל דגם פסול דיחוי לא גרע משאר פסולים וגם פסול דדיחוי עצמו בטל דמ"מ א"א לומר שע"י הביטול פקע שם נדחה ממנו עיי"ש ולפי"ז לכאו' מאי מקשה הש"ס הכא דליבטלי ברובא הרי אכתי הוי דיחוי בקדשים אך י"ל דאעפ"י שנאמר דבקדשים לא מהני ביטול מטעם דיחוי הוא רק בשחוטין אבל הכא בכה"ז שנתערבו בפסולין הרי קיי"ל דבע"ח אינן נדחין, ולפי"ז מתורץ היטב קו' הנ"ל דשפיר משני הש"ס דבע"ח חשיבי ולא בטלי ואי דקשה למ"ד טרפה אינה חי' ולא מקרי בע"ח ז"א דממנ"פ מתורץ דאי לא מקרי בע"ח א"כ לא בטלי מטעם נראה ונדחה דלש"ל בע"ח אין נדחין כיון דטרפה א"ח לא חשיבי בע"ח ואי מקרי בע"ח הרי בע"ח חשיבי ולא בטלי ודוק:

אך לפי"ז תקשה בהא דאמר לגבי איברי בע"מ דכתיב מום בם הוא דלא ירצו הא ע"י תערובת ירצו, ואיך הוא בטל בתערובת הא הוי נראה נדחה, ולכאו' י"ל דהכא לגבי פסול דבע"מ הרי בזבחים (ע"ז) אמרי' ג"כ דמום בם הוא דלא ירצו הא עבר מומן ירצו דגלי קרא דל"ש דיחוי בבע"מ אבל צ"ע דהרי ביומא (ס"ד) דס"ל לרב בע"ח אין נדחין יליף לה מבע"מ דאם עבר מומן ירצו הרי דקרא אתי רק לבע"מ דבע"ח משא"כ בהא דע"י תערובת ירצו דאיירי באיברי בע"מ שנתערבו ושחוטין לכ"ע נדחין וא"כ איך יהי' בטל בתערובת הא הו"ל נראה ונדחה, ועיין זבחים (ע"ד) דמקשה הש"ס לרבא דאמר השתא דאמרי רבנן לא נקריב אי אקריב לא מרצה, והרי שחוטין דלכ"ע נדחין ותנן רא"א אם קירב הראש של א' מהן יקרבו כל הראשין והק' בק"א דהרי מקרא יליף דע"י תערובת ירצו אע"ג דקודם התערובת נדחו עכ"ק, ולהאמור מתורץ דקרא דע"י תערובת ירצו הרי אפשר דאתי רק לתערובת בע"ח משום דבע"ח אין נדחין אבל לא בשחוטין כמו דדריש מהך קרא דבהם גופא לאם עבר מומן ירצו דהוא רק בבע"ח א"כ באמת תקשי דאיך ירצו בתערובת הא הו"ל דיחוי, ולכאו' י"ל דע"י ביטול פקע גם הדיחוי לפי שי' הרא"ש ובש"ע סי' ק"ח דבביטול נהפך איסור להיתר א"כ הוי פנים חדשות והתוס' זבחים (צ"ו) כתבו דבפנים חדשות לא שייך דיחוי אבל אכתי קשה דהא תינח בתערובת ביטול ברוב אבל הכא בבע"מ דגלי קרא דע"י תערובת ירצו אפי' חד בחד דליכא ביטול ברוב לש"ל דנהפך איסור להיתר הדר תיקשי דהוי דיחוי, אך י"ל דכיון דבבע"ח גלי קרא דבטל חד בחד הוי תערובת זה של חד בחד כמו תערובת רוב בשאר איסורים דנהפך איסור להיתר והוי פנים חדשות דל"ה דיחוי, ולפי"ז מתורץ היטב קו' הבי"צ הנ"ל דאי מק"ו דבע"מ הו"א דטרפה בטל חד בחד, דז"א דרק בבע"מ מרצה בתערובת אפי' חד בחד משום דנהפך איסור להיתר והוי חד בחד בבע"מ כמו ביטול ברוב בשאר איסורין אבל בטרפה לש"ל אצל חד בחד שנהפך איסור להיתר שהרי טרפה אסורה בחולין דלא מהני כ"א ביטול ברוב א"כ גם בקדשים לא מצינו למימר בביטול חד בחד שנתהפך איסור להיתר שהרי חזינן שנשתייר באיסורו לאכילה משום אי' טרפה דאסור אם לא נתבטל ברוב וכיון דעל כרחו דבחד בחד לא נהפך איסור להיתר ממילא גם להקרבה פסול מטעם דיחוי ודוק כי חריף זה שהערתי בהחפזי ולקחתי לי מועד למען טוב לימודו, יותר אין הזמן גורם כעת: והנני בברכת התורה.

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה