חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן נט · ד
איברא שיש להעיר ע"ז לכאו' ממתני' דמע"ש פ"ג מ' י"ב ור"מ ה' תרומות פ"ג הי"ח שקי תבואה כו' תורם מאחת על הכל חביות של יין עד שלא סתם את פיהן תורם מא' על הכל משסתם תורם מכל אחת ובפי' הרדב"ז שם משום דהשקים אין עושים חלוקה בין התבואה שבתוכן וכן בחביות פתוחות הוי הכל מעורב עכ"ד וא"כ דמצינו בחביות יין דהוו כמעורבין גם הכא לגבי ביטול נאמר דהוי כמעורבים ול"ה יבש ביבש והיא הערה נכונה, ובפרט דתיקשי מתני' דמע"ש והר"מ הנ"ל לשי' פירש"י עירובין (ל':) ד"ה שלא מן המוקף דצריך מוקף באותו כלי וע' פירש"י ותוס' מנחות (ע"ז:) לגבי תרומה בתודה, ועכצ"ל כדברי הרדב"ז בלשונו דחביות פתוחות הוי כמעורב הכל:
אך י"ל דשאני לענין תרומה כמו"ש בפי' הרדב"ז שם משום שהוא עתיד לפרקם מן השק ויתערב הכל וכן בחביות פתוחות משא"כ הכא לענין ביטול איסור מקרי יבש ביבש כשהן בקדירות וממילא אינו עתיד להתערב שלא יאסר משום לח בלח וכה"ג בתוס' חולין (ע"ז) דמשום האיסור אמרי' חבורי אוכלין כמאן דמפרתי דמי, ואף דלשי' הרא"ש ברמ"א סי' ק"ט ביבש מותר לבשלן אח"כ וטע"כ לא יאסר ע"י התערובת מ"מ הרי הטעם שם משום שכבר נהפך איסור להיתר אבל הכא אם תאמר דעתיד להתערב לא יהי' האי' בטיל אפי' בעודם בחבית ממילא עי"ז מקרי אינו עומד להתערב, דאל"כ נפל כל דין ביטול מב"מ יבש ברוב כיון דמותר לבשל אח"כ להרא"ש ועומד להתערב אע"כ שהוא דבר החוזר דאם תאמר דמקרי עתיד להתערב ולא בטיל ממילא שוב אינו עומד להתערב וכעין שכתבו התוס' עירובין (ל"א:) ד"ה ונתן ויותר מפורש בש"ך יו"ד סי' קי"א ס"ק י"ח דמשום איסורא הוי אינו עתיד להתערב ודו"ק: