חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן נח · ד
ויתכן עפי"ז ג"כ בישוב קו' הב' של התוס' שם דהו"מ למיפרך אמתני' דטפת חלב שנפלה על חתיכת בשר אם י"ב בנו"ט כו' ולהנ"ל י"ל דגם התם איכא לפרושי דבנו"ט היינו בס' ואף שכתבתי דבבב"ח לש"ל הכי משום דאפי' בנו"ט יותר מס' ליכא איסורא כמו במעמיד דליכא בבב"ח מ"מ כבר הבאתי שי' האו"ה דבנו"ט אסור משום דלא דמי למעמיד דהוי רק דרבנן משא"כ נו"ט אפי' ביותר מס' בבב"ח וא"כ דתלי רק בנו"ט שפיר יש לפרש דבנו"ט היינו בס' משא"כ בהא דקדירה שבשל בה בשר לא יבשל בה חלב דהתם ודאי גם היכי שנו"ט הוי רק דרבנן כמו"ש הכו"פ סי' צ"ח סק"ב דאפי' בבב"ח דטכ"ע דאו' מ"מ טעם היוצא מכלי ובפרט היכי דהתירא בלע לכ"ע דרבנן ועיין בפמ"ג בפתיחה לבב"ח בזה וא"כ עכ"פ היכי שנו"ט יותר מס' שוב דמי למעמיד דרבנן דליכא אי' בבב"ח ממילא הכא דביטול בס' לא תלי בנתינת טעם ליכא לפרושי דבנו"ט היינו בס' ולכך שפיר מקשה מאן טעים לי' ודו"ק, ולכאו' הי' מקום לתרץ בפשיטות דבקדירה שבישל בה בשר כו' ליכא לפרש דנו"ט היינו בס' שהרי אין לך קדירה שיהי' בתוכה ס' נגד הקדירה אבל כבר כתב הש"ך בסי' צ"ג בשם הב"י דמשכחת לפעמים בנחושתה דק ורחבה גדול: