חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן נז · ז
ובאמנה ידוע משו"ת הריב"ש סי' קצ"א דלגבי סימני עופות לא מהני רוב משום שאמרה תורה והבדלתם בעינן שיהי' ודאי דאלה"כ לא מקרי הבדלה, אבל הנה דברי הריב"ש הם נגד דהתו"ס חולין (ס"ג) ד"ה ודלמא שהקשו כיון דעופות טהורים הוי רובא ניזל בתר רובא כו', [ויש לי להעיר ג"כ עפ"ד הריב"ש במ"ש הפר"ח דאסור לעשות מלאכה בשבת ביה"ש דמקרי איקבע איסורא ועתו"ס כריתות (י"ז) דזה דוקא בה"ש דמוצ"ש והלח"מ הל' שגגות פ"ח דאפי' ביה"ש דע"ש ועיין חו"ד סי' ק"י בבית הספק סק"כ, ולכאו' בלאה"כ כיון דכתיב להבדיל בין הקודש ובין החול ובשבועות (י"ח) אמר דכתיב להבדיל בין הקודש ובין החול וכתיב התם להבדיל בין הטמא ובין הטהור כו' ובר"מ פכ"ט מה' שבת שיטתו שהבדלה במוצ"ש הוא מה"ת ובהה"מ דילפינן לי' מדכתיב ולהבדיל ועיין ג"כ מ"ש בחי' תפארת שמואל בגליון הרא"ש ברכות (פ"ו) בשם מהרי"ו שנהגו לעמוד בהבדלה דכתיב אשר הבדלתי לכם לגבי עופות טמאים (ויקרא כ' וילפינן מספה"ע דכתיב לכם דהוי בעמידה משום בקמה עיי"ש א"כ מדמדמינן הבדלה דשבת להבדלה דעופות א"כ להריב"ש דלא מהני בעופות רוב וס"ס משום דכתיב הבדלה הכ"נ לענין הבדלה שבין קודש לחול לא יועיל רוב וס"ס והיא הערה חדשה]. אך כבר כתבתי דהתוס' לא אזלו בסברת הריב"ש וע"כ בעופות דידן יש היתר ס"ס ממנ"פ כנ"ל, אבל העיקר דא"צ כאן לבא לטעם ס"ס או היתר מסימני הביצים או מטעם שכן ונדמה שנזכרו למעלה רק שפשוט היתרן שלא יצאו מכלל המסורה של שאר עופות הטהורים ולמותר להאריך בזה:
ואך משום כבוד אחי הגאון שליט"א בספרו שחוכך בהן קצת להחמיר ע"כ כאשר באים לפני בשאלות עופות אלו קודם שחיטה אני מורה דרך עצה טובה שלא לשחטן לכתחלה, אבל אם כבר נשחטו אני מורה בהן להיתר, וכן השבתי להרב מו"ה בנציון בלעך שו"ב בצירוך והוא השמיעני אח"כ שכן התירם הגאון ר"ח עוזר מווילנא שליט"א ועוד כמה גדולים מפורסמים והג' הנ"ל כתב שעוד לפני ארבעים שנה היתה שאלה זו והסכימו זקני ההוראה כן ובא בעצמו עם הג' ר"ש שלמה הכהן בעל חשק שלמה ז"ל בדברים ועלתה ההסכמה להיתר והוא הנלע"ד פשוט להלכה ולמעשה: ידידו דוש"ת.