חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן נז · א
הנה בחולין (ס"ב) אמר אביי תרנגולא דאגמא חד מח' ספיקות הוא והיינו מרדו דרש מרימר תרנגולתא דאגמא אסירא חזיוה דדרסא ואכלה והיינו גירותא ובפירש"י ומתוך שאין אנו בקיאין בהם נראה לי דעוף הבא לפנינו י"ל שמא ידרוס דהא הך תרנגולתא דאגמא היו מחזיקין בטהורה ולאח"ז ראוה שדרסה ואין עוף נאכל לנו אלא במסורת כו' ועל יסוד זה הם דברי הש"ע יו"ד סי' פ"ב דאע"פ שיש להן ג' סימנים אלו אין לאכלם לפי שאנו חוששין שמא הוא דורס אא"כ יש לו מסורת והרמ"א הוסיף דאפי' בחרטומו רחב וכף רגלו רחבה אין לסמוך ע"ז ואין לאכול שום עוף אלא במסורה, ובפי' דברי המחבר בש"ע נתוכחו בשו"ת האחרונים אם זה מה שאין לאכול עוף אפי' בג' סימנים הוא רק מחומרא וכמו דברי הרמ"א שאין לסמוך אפי' בחרטום רחב שהוא רק מחומרא ומנהג או שדין המחבר הוא מהלכה משום ספיקא דדינא וכבר הי' לעולמים בדור שלפנינו אשר נבוכו אודות העופות החדשים הנקראים וואליכישע הינער שהם משתנים בגדלם בקולם ובתוארם ורגליהם מכוסות מעט בנוצות שהגאון ר' אברהם יענעווער ראבד"ק קראקא ז"ל בא להתירם כמו"ש בספרו צלותא דאברהם וכן בשו"ת חסל"א מהדו"ת כתב להתיר ובשו"ת ד"ח ח"ב סי' מ"ח חולק עליהם עיי"ש: