אור ברסלב
חזון נחום סימן נה

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן נה

סימן נד

שוכט"ס לכבוד ידידי הרב הגדול החריף ובקי כש"ת מו"ה אלקנה זאבערמאן נ"י אב ד"ק יארדאנוב:

הגיעני מכתבו עם ח"ת הנחמדים שזה עתה מצאתי נופש לעמוד עליהם ונעמו לי הרבה כי נאמרים בהשכל ומזימה וזה שמצאתי בהחפזי להעיר קצת בנוגע לדבריו:

א

הביא מה שהעיר בחו"ד סי' ק"י ע"ד הכו"פ דס"ל דספק נקיבת הושט הוי ספק בשחיטה ומיישב בזה דברי הרמ"א שהביא ראי' דמהני ס"ס באתחזק אי' מהא דמהני ס"ס בדרוסה שהעיר עליו החו"ד מהא דחולין (ע"ג) בישב לו קוץ בושט אין חוששין שמא הבריא ומ"ש משתי חתיכות אחת של חלב ואחת שומן התם אתחזיק אי' ולהכו"פ קשה דהרי גם בס' נקובת הושט הוי אתחזק איסורא וכתב כ"ת לתרץ דהתוס' לעיל (כ"ח) דלגבי נקב יש לושט בדיקה מבחוץ א"כ הכא לענין שניחוש שמא הבריא אין זה משום חשש נקב רק שמא נקב הי' והבריא והוי קרום שעלה מחמת מכה כפי' הא' שפירש"י, ונודע בהא דקרום מחמת מכה יש ב' פירושים או משום דסופו ליסתר או משום דאין טריפה חוזר להכשירו ולפי טעם האחרון זה י"ל לפי הנשמע מתוס' לעיל (ל"ג) ד"ה ורמינהו דנקובת הושט הוי רק טריפה מחיים רק לאחר שחיטה חל עלי' שם נבלה וע' תב"ש סי' ל"ג א"כ היכי דניקב הושט מחיים ועלה בו קרום מ"מ נהי דאיסור טריפה שכבר הי' מחיים אין חוזר להכשירו אבל לא יכול לחול איסור נבלה כשישחט שהרי כבר נסתם הנקב וע"כ ל"ה זה ספק בשחיטה וזה שהקשה ג"כ בתוס' יבמות (ל"א) דנימא בזה נשחטה הותרה להתוס' לשיטתם עכ"ד:

ב

ואמנם הגם שהפלפול יפה ונעים אית לי' פירכא, שהרי מה דבנקובת הושט נעשה נבילה בשחיטתו אין זה מצד התחדשות ריעותא רק משום דאין שם שחיטה בושט הנטרף והוי כחותך בבשר א"כ מאי בכך דלא חל על הושט אי' מחדש אחר שכבר נסתם דמ"מ כיון שנשאר אי' טרפה גורר אחריו אי' נבלה משום שאין עלי' שם שחיטה וכמתה מאלי' דמי וכמו"ש הש"ך סי' ל"ג ועיין לב"ש חי' דינים סקי"ב מ"ש לענין טרפות גרגרת בחסרון כאיסר אע"ג דהוא רק על שם סופו ועכשיו עדיין הגרגרת בריא מ"מ כיון שהקלקול הוא במקום שחיטה אין השחיטה מטהרתו ולשי' הר"מ דנקובת הושט הוי נבלה מחיים משום זה גם בחסרון גרגרת כן הוא, וא"כ מכש"כ בושט שעלה בו קרום מ"מ דהוי עוד טרפה מחיים לא ע"ש סופו דלא מהני בי' שחיטה והוי נבלה וז"פ:

חוץ לזה נראה דגבי ושט בקרום מ"מ אף לטעם דאין טרפה חוזר להכשירו מ"מ איתא בי' גם לטעם האחר דסופו ליסתר שהרי דעת הראב"ן דמה שאמרו דקרום מ"מ אינו קרום הוא רק בושט משום דאכלה בי' ופעי' בי' ולא בשאר דברים דבהו אין סופו ליסתר, א"כ נראה דגם להפוסקים דבשאר איברים ג"כ קרום מ"מ אינו קרום ומשום דאין טרפה חוזר להכשירו מ"מ בושט דאכלה ופעי בי' לכ"ע איתא לטעם דסופו ליסתר:

ג

וכעת רחש לבי בישוב קו' החו"ד להעיר בדבר חדש דאע"ג דאמרי' בהמה בחיי' בחזק"א עומדת וספק בשחיטה הוי נבלה מ"מ בנקובת הושט דהוי נבלה מחיים להר"מ יותר לא מוקמינן בחזק"א:

דהנה בהא דבהמה בחיי' בחזק"א עומדת פירש"י בביצה (כ"ה) דהוא משום אי' אמה"ח ובשו"ת מהרי"ט ח"א סי' פ"ב האריך להוכיח משום דקיי"ל מחזיקין מאי' לאי' וכתב דמתני' הוא בסוף נזיר ירד לטבול במערה ונמצא מת בקרקע המערה ירד להקר טהור ליטהר מטומאת מת טמא שחזקת טמא טמא כו' והיינו משום שמחזיקין מאי' אמה"ח לאי' נבלה:

והנה ידוע מ"ש התב"ש סי' ל"ג בשי' הר"מ לחלק בין אי' נבלות לטומאת נבלות דאע"ג דנקובת הושט הוי נבלה מחיים מ"מ אינה מטמאה מחיים כמו"ש הר"מ גופי' בפ"ב שאה"ט דנפסלה בשחיטה ומפרכסת אינה מטמאה טומאת נבלת רק בעשאה גיסטרא דהוי כמתה ממש, ונמצא לפי"ז דנקובת הושט אע"ג דהוי נבלה מחיים מ"מ בעודה בחיים איכא בה עדיין דין אמה"ח ואפי' אחר שחיטה בעודה מפרכסת עיין תב"ש סי' כ"ז מה שדחה דברי התו"ח דאפי' בעשאה גיסטרא ס"ל דמפרכסת כחי' והק' עליו כיון דמטמא מחיים והוי כמתה ל"ה עוד אמה"ח, עכ"פ דבנקובת הושט איכא מחיים אי' נבלה וגם אי' אמה"ח, ולפי"ז נראה דסברא דמחזיקין מאי' לאי' הוא רק באופן זה דאחר שחל האי' השני כבר נסתלק האי' הראשון לכך בספק מוקמינן אחזקת אי' הראשון דמחזיקין מאי' לאי' כגון כל ספק בשחיטה אמרי' כיון שעד עתה הי' לו חזקת אי' אמה"ח אמרי' שלא יצא מאיסורא רק שניתק מאי' אחד לחברו מאי' אמה"ח לאי' נבלה, וכה"ג דמתני' דנזיר דירד ליטהר מט"מ טמא כיון דעד השתא הי' טמא ובא ליטהר בטבילתו אמרי' דניתק מטומאה ראשונה לטומאה אחריתא שנסתלק הראשון ובא אחר מקומו ועיין ש"ש ש"ה פ"א בזה, אבל באופן דאפי' או מחתינן לה לטומאה השני' או לאיסור השני עדיין לא פקע הטומאה או האי' שמקודם בכה"ג לש"ל מחזיקין מאי' לאי' שהרי לא ניתק האי' הראשון שעדיין רובץ וקיים ואיזה שייכות לו עם האי' השני שיגרר אחריו, ואם כנים הדברים מתורץ לפי"ז שפיר קו' החו"ד לגבי ישב לו קוץ בושט משום דבנקובת הושט אדרבה כיון דחמיר דהו"ל נבלה מחיים בעוד שיש עלי' אי' אמה"ח לש"ל דהוי חזק"א דמחזקינן מאי' אמה"ח לאי' נבלה כיון דבשעה שנולד הספק בשחיטה אם תאמר שמא הבריא הרי הוי נבלה מחיים וזה א"א להחזיק מאי' לאי' שהרי גם אחר דמחתינן לי' לאי' נבלה מחייים האי' אמה"ח עדיין במקומו עומד כמו שאינה מטמאה מחיים ולש"ל מחזיקין מאי' לאי' רק בכל ספק פסול בשחיטה דל"ה נבלה מחיים רק אחר מיתה דאזלא אז אי' אמה"ח דאפי' מפרכסת אישתרי לישראל דבשחיטה תלי' מלתא ודו"ק והיא מלתא חדתא נחמדה בס"ד:

ד

מה שהעיר במ"ש החו"ד שם דבספק בשחיטה אפי' רוב לא יועיל והוא כוונת הרשב"א ביבמות (ל"א) שהק' עליו הש"ך ז"ל והא דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן כתב הרשב"א בתוה"א דלאו דוקא רוב רק כל עכ"ד והקשה רו"מ מנדה (י"ח) בנמצא הלך אחר הרוב והתוס' כתבו דאיכא חזקה נגד הרוב דבהמה בחיי' בחזק"א עומדת והשתא הרי הוי ספק בשחיטה דל"מ רוב וסיים שהוא פלא על החו"ד שלא העיר מכאן, ואני לא אבין כלל נהי דבתשע חניות הוי חזקת אי' להתוס' מ"מ ספק בשחיטה ל"ה לענין שלא יועיל רוב להתיר דרק אם הספק במעשה השחיטה עצמה הוי נבלה כמו שהביא החו"ד שם מהרשב"א דכל שאתה אומר שנעשה מעשה המכשיר עליך הראי' ול"מ רוב ושאני בתשע חניות דהרוב הוי משום התערובת, וראה מ"ש ביד שאול לסי' ק"י להקשות על הנו"ב אע"ז סי' מ"ג מ"ש דבאי' א"א מהני ג' ספקות להש"ך דג' ספיקות מהני במקום חזק"א, ותמה ע"ז דהתם בא"א שהספיקות כולם בגוף המעשה אם הבעל חי אפי' אתה מרבה ספיקות כל היום לא מהני והש"ך לא כתב כ"א בס' ע"י תערובת שמא לא זה הוא אפי' ס' בשחיטה א"כ כל שבס' אחד איתרע חזקת אי' שוב מועיל ס"ס להתיר עכ"ד וא"כ אותה סברא עצמה איתא ג"כ לענין רוב אע"ג דל"מ בכל ס' בשחיטה מ"מ ברוב ע"י תערובת שפיר יועיל דאיקלש החזקה שלא נעשה מעשה המכשיר ע"י שמא לא זה הוא:

והעיקר מה שכתבתי שלא אבין כלל קו' הוא משום דאמרי' בחולין (י"א) רובא דאיתא קמן כגון ט' חניות לא קמבעי' לן כו' והכ"נ מאי קמדמית רוב עצם פוגם או רוב מצויין דלא מהני בס' בשחיטה משום דהוי רובא דליתא קמן משא"כ רוב דתשע חניות, ובלאה"כ הנה כל קו' הוא להחו"ד אליבא דהרשב"א ובש"ש שמעתתא ד' פ"ב כתב דהרשב"א ושאר פוסקים בש"ע סי' ק"ו לית להו סברת התוס' נדה (י"ח) דבתערובות יהי' על כל א' חזק"א עיי"ש וא"כ לק"מ קו', זה שמצאתי להעיר בהשקפה ראשונה:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה