חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן נד · י
גם בזה י"ל דרש"י והרמב"ם לטעמי' אזלי עפ"מ שהעיר בשו"ת השיב משה שם שיש ראי' ברורה פסוקה וחלוטה מפורשת דגיסטרא לא פסול דבחולין (כ') דבעי לאתויי סייעתא לזעירי דנשברה המפרקת ורוב בשר עמה נבלה מהא דתנן מלק בסכין מטמא בביה"ב וא"א טרפה תהני לה סכין לטהר מידי נבלה וקשה אמאי הלא גיסטרא הוא אע"כ דכשר וכתב שהיא ראי' שאין עלי' תשובה מלבד קו' הש"ך בסי' כ"ד מחולין י"ט בקו' הש"ס מאי איריא מולק אפי' שוחט נמי כו', ומהכרח הקו' הגדולה כדי ללמוד זכות על חכמי ישראל בראשם הראבי' ז"ל כתב לחדש דאף להראבי' דבבהמה פסול היינו דוקא בבהמה אבל בעוף ודאי דלא פסול דכל קראי דמייתי לפסול גיסטרא בבהמה איירי דוזבחת מבקרך ומצאנך כתיב וכן ושחט את בן הבקר וא"כ עוף מהיכי תיתי לפסול בו גיסטרא וא"כ ממילא סרו כל הקושיות מדף י"ט ודף כ' דאיירי במליקת עוף דבזה מודה הראב"י דכשר עיי"ש שעשה זה ליסוד מוצק והכריע בזה להלכה: