חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן נד · ג
ויתכן דהנה המרדכי כתב בפירש"י שלא יחתוך המפרקת לשנים כו' דלא נהירא דכיון דשחט הסימנים אם יחתוך אח"כ גם המפרקת או בבשר הבהמה לא איכפת לן ועיין בתוספתא תני הי' שוחט את הראש בבת אחת אם נתכוין לכך שחיטתו פסולה ואם לאו שחיטתו כשרה רבינו ברוך ואומר לנא רבינו מאיר שמעשה הי' ששחט אחד כל המפרקת ודקדק ראבי' מפירש"י ואסר ולא נהירא למורי רבינו מאיר ומפרש כך פירש"י חטהו הוציא את דמו ותו לא א"צ יותר עכ"ל המרדכי, נמצא לפי"ז דלפי"ד הרבינו מאיר דפירש"י במ"ש ותו לא דהיינו שא"צ יותר ולא שיהי' אסור, א"כ לכאו' שיש חילוק בין ותו לא לפי' גיסטרא שלא יחתוך המפרקת ובין ותו לא שלא ידרוס, דחטהו עד שיזוב ותו לא זה הוי לאיסורא של דרסה ולפי"ז לא ותו לא דראשון עם ותו לא השני שוין בפירושא שזה צ"ע וכ"ת העיר כן בקונטרסו, אבל הנראה בזה דגם לדברי הרבינו מאיר אין חילוק משמעות בפירושיו של ותו לא הראשון גם השני כמו שיבואר: